על סקרנות, דת וחתול

מאת עודד לבנה

הגיע הזמן להזים טעות נפוצה:

הביטוי העממי אומר שהסקרנות הרגה את החתול.

בחייכם! לסקרנות אין שום אינטרס להרוג אף סקרן, לא את החתול ולא את גלילאו. האינטרס הזה הוא של מישהו אחר.

נכון, החתול היה סקרן, והכנסייה לא אהבה את זה.

האינקוויזיציה הקדושה של הכנסייה הרומית הקתולית חיסלה את החתול.
או אולי היו אלה משמרות הצניעות.
או אולי לוחמי הג'יהאד.

חתול סקרן.
המצרים הקדומים ראו בחתול חיה קדושה.
האינקוויזיציה הקדושה של הכנסייה הרומית הקתולית ראתה בחתול חיה שטנית.
אמונה טפלה מקשרת חתולים שחורים למזל רע.
משום מה הבלים נקשרים לחתולים.

אחר כך סיפרו כוהני הדת שהסקרנות הרגה את החתול. ככה הם יכלו להפחיד את המאמינים, בעזרת גופה של חתול. המאמינים האמינו, והתרחקו מהסקרנות.

איום הסקרנות הוסר מכוהני הדת.