מדינת ישראל או אירן?
זה תלוי בעיקר בך!

ישראל, פברואר 99.

מנהיגי הציבור החרדי מכנים את נשיא בית המשפט העליון "צורר היהודים".

הרבנים הראשיים לישראל מתכוננים להשתתף בהפגנת המונים של הציבור הדתי כנגד בית המשפט העליון, הפגנה שעלולה למנות כ-300,000 איש.

מנהיגי הציונות הדתית, הרבנים מרדכי אליהו ואברהם שפירא, קוראים לציבור "הדתי-לאומי" להשתתף בהפגנה.

מפתיע?

מי שקורא מדי שבוע את קטעי העיתונות החרדית ודאי שאינו מופתע מההתנפלות של הציבור החרדי על בית המשפט העליון. מי שחושב שהספר "חמורו של משיח" משקף את המציאות, אינו מופתע גם מהעובדה שכמעט כל מנהיגי הציבור ה"דתי-לאומי", ולא רק החרדים, פועלים למען חיסולה של מערכת משפט שאינה תואמת את חזון מדינת ההלכה.

מפחיד?

בוודאי. אפילו אם אנחנו יודעים כבר מזמן שכמעט כל מנהיגי הציבור הדתי האורתודוקסי וגם רוב הציבור הדתי האורתודוקסי רוצים שמדינת ישראל תיהפך למדינת הלכה בנוסח אירן, לקרוא את זה בכותרות העיתונים זה מפחיד. כמו מישהו, שידע מזמן שהשותף שלו לדירה רוצה להרוס אותה, אבל מכת המכוש הראשונה קצת מפחידה.

מייאש?

בוודאי שלא. הציבור החרדי וה"דתי-לאומי" הוא מיעוט, כ- 20% מכלל האוכלוסיה. בעל כוח פוליטי רב, אבל זה זמני בלבד.

טוב שזה קורה?

בוודאי. רבים מכם, שחשבו שחמורו של משיח היא פנטזיה של חילוני פרנואיד, יודעים היום, כמונו, שהמצב, למרות שהוא רחוק מלהיות כלאחר יאוש, חמור. אתם מבינים עכשיו שיש צורך להאבק. מה עושים? אם אתם לא מוצאים רעיונות בשפע באתר שלנו, כתבו אלינו ונספר לכם. אם כל אחד יעשה משהו, ננצח בקלות את המאבק הזה. לא כל כך חשוב מה עושים, העיקר לעשות משהו. המאבק הזה לא יהיה קל ולא יהיה קצר, וחשוב להתמיד בו.

חייבים להאבק? אולי פשוט לשבת ולדבר?

מי שרוצה שירדימו אותו עד שיתעורר לתוך אירן היהודית, מוזמן לשבת ולדבר. מי שמדינת ישראל חשובה לו, הגיע הזמן שייאבק, לפני שיהיה מאוחר מדי. פשרה? מי שמאמין שהרב עובדיה או הרב שך או הרב אליהו או הרב "המתון" לאו, מוכנים להתפשר על תרי"ג מצוות, מוזמן להמשיך לחלום. כל הרבנים האלה ושאר המנהיגים הדתיים האורתודוקסים יהיו מוכנים לקבל את הדמוקרטיה רק כשלא תהיה להם ברירה, אחרי שיבינו שאנחנו לא מוותרים וכאן אין סטטוס קוו.

מה יהיה?

בנימין זאב הרצל כבר אמר בדיוק מה יהיה:

"ובכן כלום תהיה לנו לבסוף תיאוקרטיה? לא! האמונה מלכדת אותנו, המדע עושה אותנו חופשיים. על כן, לא ניתן כלל לדחפים תיאוקרטיים של אנשי הדת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא הקבע שלנו בקסרקטינים . . ." (בנימין זאב הרצל, מתוך "מדינת היהודים")