למה שלא תעשה אצלי שבת?
על פשרות שדתיים מוכנים להן
דתיים אינם מוכנים שצועדים אחרים יצעדו
גם במקומות רחוקים משכונות דתיות. הם מוכנים "להתפשר" על המקומות האחרים
בהם יצעדו אנשים אחרים. איש אינו חושב כלל לדבר על מקומות חילוניים בהם מותר או
אסור לדתיים לצעוד עם מסרים הנוגדים את החילוניות.
דתיים מוכנים השכם והערב להסביר לי על
איזה מעקרונותיי שלי חשוב שאוותר במעשה שאעשה, למען "הצביון היהודי".
אשמח לדון איתם על אילו מעקרונותיהם שלהם חשוב שיוותרו הם במעשה שיעשו, למען
הצביון ההומניסטי והדמוקרטי.
דתיים מוכנים לדון איתי איזה הגבלות
והיכן תהיינה עבורי לתחבורה ציבורית
באזור בו אני גר בשבת. איש אינו
מוכן לדון כלל מה יעשו או לא יעשו הדתיים בשבת.
דתיים מוכנים לדון איתי מה יהיו תכני
לימוד "מורשת ישראל" בבתי הספר של ילדיי שלי. איש אינו מעלה על דל שפתיו דיון שלי איתם על תכני לימוד
"מורשת ישראל" בבתי הספר של ילדיהם שלהם.
דתיים מוכנים לדון איתי מה תהיה רמת
הכשרות במזון שיוגש לי במטוסי
אל-על. הם עצמם לא יגעו באותו מזון, ורק המחשבה שאני אדון איתם על המזון שיוגש להם מעוררת גיחוך.
דתיים שמעולם לא הכרתי יתווכחו איתי
נמרצות עם מי ואיך מותר לי להינשא.
שמא נתווכח איתם עם מי ואיך מותר להם
להינשא?
והכי גרוע:
חילוניים מוכנים להסביר לי שחשוב
וצריך להגיע ל"פשרה" שכזאת עם דתיים.
נובמבר 2006