מכתבים לנעמי

לא אחת פורחת אהבה בניגוד לרצון המשפחה או החברה

שלום נעמי

היום אני חורגת ממנהגי ומשתפת אותך בארוע אקטואלי, אך בעל רקע תרבותי עמוק. פרשת בת הרב עמאר. אינני יודעת אם דברים מסוג זה מגיעים לידיעתך ולכן אספר בקצרה: מדובר בנערה שגלשה באינטרנט, ממש כמו אחיך, ושם למדה להכיר נער אחד שנשא חן בעיניה. הקשר הוביל לפגישות וכנראה הגיע למימדים של אהבה.

אהבה היא רגש עמוק ובחברה שלנו מיחסים לה ערך רב. ספרים ומוסיקה נכתבים בהשראתה, מכתבים יוצאים דחופים בשליחותה, הבעות של אושר מרחפות על פנים בכוחה ומי שטרם מצא אהבה - מקדיש לא מעט כוחות כדי להגיע אליה.

אלא שאין הדבר כך בכל חברה. לא אחת פורחת אהבה בניגוד לרצון המשפחה או החברה. זהו מבחן לא פשוט לסובבים: האם יעמידו את אושרם של היקרים להם בראש או שמא יתנגדו לאושרם? ואם כן, כיצד ינהגו? האם ינסו לשכנע בנעימים? האם ישלחו את הנערה לסיור לימודים מעבר לים? האם יכניסו אותה למנזר? האם יהרגו אותה בשם 'כבוד המשפחה'?

בשאלה הזו נקטה משפחתו של הרב עמאר פתרון שאני מכנה 'הדברת אהבה': חטפו את הנער המאוהב, הכו אותו לעיני אהובתו. ואני, לבי יוצא אל בת הרב. כמה כאב והשפלה עברה כאן. רמיסת כל רגשותיה בפומבי. לא חל כאן "נקרא לנערה ונשאל את פיה". לא כבדו את הרגש הכמוס שהנץ בה. ואין לה אפילו הנחמה לדעת כי ההדברה הזו מגונה, כי בספרות היא תמיד "הצד הרע", ובצר לה ניטל עליה לחוש גם אשמה ובזויה. אולי את יודעת כיצד אפשר להקל עליה בחברה שאינה מאפשרת לה לקיים קשר עם העולם?

    בחיבה
    אורה לב-רון