מכתבים לנעמי

את שואלת: אם אין אלוהים, מי ברא את האדם?

שלום נעמי

אני לא שואלת איך את מצליחה לשלוח לי מכתבים ולקבל דואר, כי אני מבינה שזה אסור לך. חבל שאסור, כי כל מכתב שלך הוא התרגשות גדולה עבורי.

את שואלת: אם אין אלוהים, מי ברא את האדם?

אתם מאמינים שאלוהים ברא את האדם, ואנחנו סבורים בדיוק להיפך: שהאדם ברא את אלוהים. זו המצאה של התרבות האנושית, בדיוק כמו יופי, אהבה, דמוקרטיה, ותסביך אדיפוס.

זוכרת את הערב שספרת לי עליו, כשכולם נסעו לחתונה של דודתך, ואת היית חולה ונשארת לבד בבית? התגעגעת לאמא, והיה אפילו מפחיד לבד בחושך. ככה מרגישים גם אנשים מבוגרים. לכן המציאו להם את אלוהים. כמו אבא גדול שאפשר לטמון את הראש בכתפו ולמצוא ניחומים. לפעמים גם אני הייתי רוצה להתפנק ולבכות למישהו גדול יותר ממני, אבל אני יודעת שלא כל מה שרוצים באמת קיים. כמו חלום. אפשר לחלום על שלום, אפשר על אהבה ואפשר על אלוהים.

אבל כשמוותרים על אלוהים, זוכים בעצמאות, וזה הישג חשוב של החילוניות. למעשה, גם את מגלה מידה לא מבוטלת של עצמאות, כשאת שולחת לי מכתבים ומקשיבה לדברים אחרים. זה הישג קטן שיכול להוביל להישגים גדולים.

    בחיבה
    אורה לב-רון