מגדל הקלפים של המוסר הדתי

מאת: ניצן

מאמינים דתיים רבים - במיוחד כאשר הם דנים בסתירות בין מדע ודת - מקדמים בלהט את הטענה הבאה, בגרסה זו או אחרת: המדע עושה את שלו והתורה את שלה. אם אשאל את הרב על נושא מדעי או על בעיה רפואית - הוא יפנה אותי למדענים ולרופאים. אם אשאל את המדען משהו בסוגיה מוסרית - הוא יפנה אותי לרב. כאשר הטקסט הדתי (תורה וחז"ל) דן במה שנראה כעובדות מדעיות, הוא מתייחס לצד הערכי/מוסרי שלהן, ולא להכרעות בסוגיות מדעיות. בנקודות ההשקה בין התורה והמדע, התורה לא יותר צודקת והמדע לא יותר צודק. הם פשוט מדברים על שני היבטים שונים של אותו המטבע.

על פניו יכול להישמע כטיעון משכנע, אלא שיש בו הרבה מ"מגלה טפח ומסתיר טפחיים", ונבהיר עד כמה מוסתרים דברים חשובים בטיעון זה.

1. זמירות אחרות. הטיעון "נטען" בכלל רק על ידי חלק קטן מהמאמינים הדתיים. לעומת זאת, מאמינים דתיים רבים אפילו יותר נוהגים דווקא להסביר את הכתוב בהקשר הכביכול-מדעי שלו, ולהתעקש על ההיבטים המדעיים עד כדי ויכוחים המכופפים את המציאות לטובת טיעוניהם (עיין ערך רבנים ידועים המקדמים את ספריהם בנושא תורה ומדע...) - וכך חרדים "אמיתיים" יודעים שהיקום נברא כביכול לפני פחות מ-6,000 שנים (שנים של ממש), שנקבת היעל ממליטה מראש הר כדי שהגור יפול וימות, אבל אלוהים מביא בדיוק בזמן נשר שיתפוס אותו, שיש כינים הנוצרות מזיעה, שמאכלים ללא השגחת כשרות משנים את ההתנהגות, וזה רק טיפה בים של איוולות מדעיות דומות.

2. מוסר פנימי וחיצוני. הנושא כבר נדון עד לעייפה, אבל למי שפספס - שווה להזכירו בכל זאת: למעשה, מוסר אמיתי הוא רק מוסר שאינו תלוי דת. ברגע שאדם מבצע דברים בגלל שהוא מאמין שישות אחרת כלשהי בוחנת את מעשיו ותעניש אותו - מעשיו אינם "מוסר" אלא "ציות". ייתכן אולי שחלק מאותם מעשים יסתדרו במקרה עם המוסר הפנימי שלו, אבל מוסר אמיתי הוא ביצוע של מעשים עקב מצפונו האישי של האדם הבא מבפנים, ואינו פרי הכתבה חיצונית ו/או איום חיצוני.

3. זמן ומקום. מוסר (בהכללה על משפט דומה הדן בפורנוגרפיה) הוא גם בהחלט עניין של זמן ומקום. יהודי בן ימינו בלבוש ובשפה חרדיים שיימצא את עצמו בירושלים של תקופת בית ראשון - ייחשב במקרה הטוב כמשוגע ובמקרה הפחות טוב עבורו כ"כופר". בחורה תל אביבית טיפוסית שאין עוררין לגבי רמת מוסריותה - תיסקל במאה שערים בבגדי הקיץ שלה, או לפחות תזכה לכינויי גנאי שאין דבר בינם לבין מוסר.

4. הכול "חקיר". אז אתה רוצה לשחק במדע? (בפרפראזה על שיר ידוע של הזמרת קייטי פרי) - למה לסמוך על המדע באופן בררני? אם אתה סומך על המדע (ובעיקר על השיטה המדעית) בחשיפת הדרכים והחוקים על פיהם מתנהל היקום, הרי שאתה גם סומך על שיטותיו הדומות בחקר ההיסטוריה של היהדות ושל התפתחות כתביה והשקפותיה. המחקר המדעי מפעיל כלים מגוונים ומנוסים בהקשר זה: ניתוחים לשוניים מעמיקים, הצלבות בין טקסטים לממצאים ארכאולוגיים, השוואות בין טקסטים וסיפורים של תרבויות מקורבות, ואפילו חקר הפוליטיקה העתיקה. מסקנותיו הנובעות משיטה זו לגבי 'התורה' הן די ברורות, ומבלי לפרט באריכות - הן דנות באוסף של טקסטים שונים שנכתבו בתקופות שונות על ידי אנשים שונים ומסיבות שונות. המחקר המדעי באשר למוסר מרתק לא פחות - הוא מסביר כיצד עקרונות מוסריים רבים אחרים, הם לא יותר מפיתוח אבולוציוני טבעי. לדוגמה: חיות שרוצחות את בני מינן באופן בולט, חיות שאינן שומרות על המשפחה וכו' - פשוט שרדו פחות. באופן אירוני אפילו הנטייה להכחיש הסבר מדעי זה היא פרי פיתוח אבולוציוני. ולסיום: גם האחיזה באמונה הדתית, הפנייה לכוחות עליונים, ואי-הרצון לשנות אמונה - הם נושאים שנחקרים מדעית, ועם מסקנות מעניינות מאוד.

5. השקה. ואם כבר הכול "חקיר", כמו שבאמת קורה במדע, אזי הצגתו של המדע כדבר שאינו סותר את האמונה הדתית וכאילו אינו "משיק" לה כלל - אינה דבר חדש, ודובר בה כבר רבות. מאחר שהשקה היא יחס סימטרי, הרי שאם המדע (דהיינו מבנה העולם ומה שאנו יכולים לבחון לגביו) אינו קשור ל"אלוהים", אזי גם "אלוהים" אינו קשור לעולם המדיד שלנו. דא עקא, כל דבר שיש לו אפס השקה עם עולמנו שקול לבלתי-קיים, בגלל שעולמנו יהיה זהה איתו או בלעדיו. ולהפך: אם משהו משפיע על עולמנו או שהשפיע עליו בעבר - אז קיימת השקה, אשר על כן ראויה להיחקר. כל דבר שמשפיע או השפיע על עולמנו - יכול להיות מתואר באופן מדעי, לפחות במונחים של אותה השפעה.

6. מגדל קלפים. דם המחזור של אישה ימית כל בעל חיים שישתה או יאכל אותו, וייצור גנאי ורוע, ולכן יש להתרחק מאישה "נידה". למעשה, התכנים ההלכתיים מרבים בעצמם בלקשור בין ה"איך" וה"למה": דיני כשרות המוסָקים מטיעונים מדעיים-כביכול (אך שגויים) בנוגע לבעלי חיים שונים, דיני אישות המוסקים מטיעונים מדעיים-כביכול (אך שגויים) בנוגע לגוף האדם, דיני כניסת שבת המוסקים מטיעונים מדעיים-כביכול (אך שגויים) בנוגע למבנה מערכת השמש, ועוד. הטיעון לגבי "תורה של ערכים ומוסר בלבד" שומט פעמים רבות את בסיס המגדל ומאדיר את קומותיו העליונות.

אז מדע ודת אינם סותרים? כפי שאמר ז'וז'ו חלסטרה: ותחשבו על זה!