מקומו של המוסר בעולם שבו אין אלוהים
והדמוקרטיה כפועל יוצא של השקפה זו

טענה נפוצה בפיהם של דתיים וחרדים - בד"כ מחזירים בתשובה, היא, שבעולם בלי אלוהים ובלי בחירה חופשית, הנתון לדטרמיניזם מוחלט, אין סיבה להיות מוסרי.

השאלה 'מה מקומו של המוסר בעולם החילוני?' היא שאלה בעלת משקל רב, שצריך לענות עליה ברצינות, וזו כוונתי העיקרית במאמר זה.

בתור התחלה צריך לבחון את עקרונות המוסר החילוני ואת הבעיות שמוצבות בפניו. האדם הדתי פועל על פי ציוויים מוסריים שלכאורה ניתנו מאותה ישות הקרויה "אלוהים", והיא קנה-המידה המוחלט לאמת האבסולוטית, כמו גם למוסר הנצחי, שאינו משתנה לעולם, ושנקבע כביכול על-ידי אותו אלוהים - הטוב בהתגלמותו. צו מוסרי זה מפורט עד לפרטים הקטנים ביותר בספר התורה - הן זו הכתובה, הן זו שהועברה בע"פ מדור לדור. כך על-פי המסורת כמובן.

האדם החופשי-חילוני פועל על פי ציוויי מוסר פנימיים, המתעצבים במהלך חייו על ידי מספר גורמים. הגורם העיקרי שבהם הוא החברה בה הוא חי ומתחנך, וכהוכחה לכך אפשר להסתכל על החברות השונות ולראות, כיצד משתנה הגדרת ה'מוסר' בכל חברה. האצטקים שבמקסיקו למשל הקריבו קורבנות לאליליהם, ויש שבטים דרום-אמריקאיים ואפריקאיים שנוהגים כך גם כיום. לעומת זאת, ברוב המדינות המערביות, רצח יחשב כדבר מוקצה ע"י החברה, בין אם מדובר ברצח למטרות פולחן או על כל רקע אחר.

האתאיסט, השולל את קיומו של 'אלוהים', וממילא גם את קיומו של צו מוסרי 'אלוהי', ומבין שהתנהגותנו המוסרית מעוצבת ע"י החברה, צריך להתמודד גם עם השאלה: "אם אין אלוהים, והאדם הוא קנה המידה היחיד למעשיו, יוצא מכך שכל מה שאדם עושה הוא מוסרי. לפיכך, גם רצח המוני הוא מוסרי, כי מבצע הרצח משמש כקנה-מידה לאותה פעולה שנקבעת כמוסרית בעולם ללא אלוהים".

אם אין אלוהים, והאדם הוא קנה-המידה היחיד למעשיו, מכאן שכל מה שאדם עושה הוא לכאורה לגיטימי, כל עוד לא נקבעו כללים כלשהן הקובעים מה נכון וראוי לעשות ומה לא - קרי - כללים מוסריים,שלא לדבר על חוקים משפטיים. על בסיס תפיסה זו גם רצח המוני יכול להיחשב, לכאורה, מוסרי, כי מבצע הרצח פועל על-פי קנה-מידה פרטי, שאינו תואם קודים מוסריים אשר נקבעו בידי אנשים או חברות אחרות.

עיקרון הדמוקרטיה

הדמוקרטיה מוכרת בעולם החילוני כצורת המשטר הטובה ביותר שקיימת (על כל חסרונותיה). לדעת מרבית הציבור הדתי-חרדי, צורת השלטון הבלעדית היא אוטוקרטיה דתית. החוק הוא חוק ההלכה הדתית, שנקבעה בידי אלוהים, ומתבצעת בידי נציגיו עלי-אדמות - רבנים, אדמו"רים, פוסקי-הלכה, גדולי-תורה, או גם מלכים, שכולם נבחרו או מונו ולעולם ימונו בידי אלוהים, הטוב והמוסרי בהתגלמותו. לא יתכן שהמנהיג הדתי (רב, כהן, מלך) לא יהיה מתאים כאשר הוא נבחר ע"י קנה-המידה המוסרי היחיד והאבסולוטי - האלוהים.

איך יתכן אפוא שהאדם הוא קנה-המידה המוסרי היחיד למעשיו? ומה קורה כשעקרונות המוסר של אדם אחד סותרים את עקרונות המוסר של חברו?

כאן הרוב קובע: לשיטת הדמוקרטיה, המנהיגים הנבחרים, שהוסמכו ונבחרו ע"י הציבור, צריכים להשפיע על עקרונות המוסר החברתי כפי שהוא נקבע בחוק. אנשים אלו צריכים להיות נקיים מאינטרסים, אמונות תפלות ושטיפת מוח.

בגרמניה של 1934 הרוב תמך במפלגה הנאצית. האם עובדה זו קובעת שמעשיהם האנטי-אנושיים והמזוויעים של היטלר וחבר מרעיו היו מוסריים בהתאם לקנה המידה המוסרי היחסי של אז?

התשובה החד-משמעית היא לא, כי רוב העם ככולו עבר שטיפת מוח אכזרית שגרמה לו לאבד את שיקול דעתו. חרדים רבים, ואפילו חילוניים, אומרים לי מדי פעם: אם הרוב ירצה מדינת הלכה, קיום מדינה שכזו יהיה דמוקרטי לחלוטין. זה אינו נכון גם בגלל ההפליה הרבה ואי-שמירת זכויות האדם שקיימת בהלכה היהודית, אבל בעיקר בגלל שטיפת המוח שתסחוף רוב שכזה לתמיכה במדינת הלכה - שטיפת המוח שמתבצעת ע"י המחזירים ב"תשובה", ששובים אחריהם אלפים של יהודים מתחרדים - ועל תופעה זו דובר רבות, גם באתר "חופש".

אנשים שעברו שטיפת מוח שכזו אינם ראויים לשמש שופטים, מחוקקים ואפילו מצביעים ראויים דמוקרטית.

קווים מנחים למוסר הכללי נקבעים וייקבעו על-ידי נציגי הרוב, נבחרי הציבור. עקרונות כלליים אלו ילכו, יתפתחו, ישתנו וישתפרו בהתאם למצב, לדעות ההמונים שיתעצבו, ועוד.

האם יגיע המוסר אי-פעם ל"דרגתו" המושלמת, למצב שבו הוא נקי מפרדוקסים וסתירות לחלוטין, למצב בו יוכל כל אדם ואדם עלי אדמות לקבלו? ודאי שלא. מאחר והמוסר הוא אנושי, נקבע בידי אדם, בשר-ודם, והחברה האנושית משתנה ללא הרף, כך גם משתנה וישתנה המוסר. תקוותי היא רק, שכללי המוסר ישתפרו, והיחס המוסרי לבני אדם ככלל - ללא הבדל מוצא, גזע, מין או דת יהיה טוב וצודק וטהור יותר מכפי שהוא כיום.

עוד על ענייני מוסריות, אתיקה, ושאלות הקשורות לעניין אצל חילוניים ואצל דתיים - ראה:
http://www.hofesh.org.il/articles/moral/moral.html
http://www.hofesh.org.il/articles/moral/perspective/article.html