ואהבת או שנאת לרעך

מאת: ניצן

"האויב של האויב שלי הוא חבר שלי" - כך אומר פתגם ידוע.

מקור הרעיון נראה די ברור, אבל מחשבה מעמיקה יותר תמצא אותו כמקרה פרטי של רעיון הרבה יותר כוללני: כל אדם אחר שאיכשהו קשור אלינו, יתוייג כ"טוב" או "רע". רעיון זה עצמו מצטייר כמקרה פרטי של הרעיון העוד-יותר כוללני, אותו מכירים משתמשים בתוכנות עריכת תרשימים למיניהם בכינוי "הצמד לרשת" ("Snap to grid"): קל לנו לתייג דברים חדשים על פי מושגים אותם אנו מכירים היטב מהעבר.

מי שעושה שימוש מוצק ברעיונות אלה הינן דתות לסוגיהן. דתות העולם אינן משאירות הרבה ליד המקרה, או לפחות כך זה נראה. כמעט כל היבט של חיינו מושפע, בדרך זו או אחרת, מהרצון האלוהי, הבא לידי ביטוי בפסיקות נציגי הכל-יכול עלי אדמות. די לעיין באינספור אתרי השו"ת (שאלות ותשובות) באתרי יהדות אינטרנטיים כדי להבין במה מדובר, כמו גם במקורות יהודיים עצמם: התלמוד, הרמב"ם, שולחן ערוך. האם מותר לישון בבית בו אישה עובדת בלילות? מה צריך להיות עובי החוט המחבר שתי חתיכות בצק קטנות כדי שיהיה צורך לבערן לפני הפסח? מה הטמפרטורה שבה אם בושלו דברים בסיר, יש "להגעילו" לפני החג?

כפי שכבר נוכחנו פעמים רבות, אדם מאמין יתייעץ פעמים רבות ברבי שלו יותר מאשר בשכלו שלו עצמו, כדי לקבל החלטה באשר למעשיו. ובדיוק באותו אופן, הרבי הוא בהכרח "טוב" ומי שמתנגד לרבי הוא בהכרח "רע".

אשר על כן, מי שמביע למשל ביקורת על נושאים דתיים אלה או אחרים, או אפילו מקדם נושאים מדעיים שמצטיירים כבעייתיים בעיני מאמינים, יזכה לא אחת לשמות תואר כגון "שונא", "בור", "אנטישמי" ושאר ירקות. בין האופציות "רע" ו"טוב", הרי הוא בהכרח "רע", כי "טוב" אינו יכול להיות. אם תרצו, הוכחה בדרך השלילה.

אלא שהחיים האמיתיים, מה לעשות, מורכבים הרבה יותר מתוכנה לעריכת דיאגרמות.

בבואנו לבחון את תכונותיו של מאן דהוא, אם נקפיד ונבדוק מקרוב יותר, חזקה עלינו שבמרבית הפעמים נמצא גם תכונות אותן נאהב וגם כאלה אותן נשנא. מן הסתם גם כאלה אליהן לא יהיה לנו יחס מיוחד (אותו הדבר נכון, כמובן, גם בהקשר הפוליטי - אפרופו בחירות - כאשר נבחן למשל את מצעיהן ומעשיהן של מפלגות).

ועל כן, חברים יקרים, מי שכותב דברי ביקורת על הדת, אינו "שונא דתיים". בוודאי שאינו יכול לשנוא אדם אם איננו מכיר אותו כלל, רק על פי חלק מתכונותיו. רק כדוגמה, כל ארבעת הצירופים - "חילוני/חוצפן", "חילוני/מנומס", "דתי/חוצפן", "דתי/מנומס" - קיימים למכביר, ובכולם עשוי מישהו "לשנוא" את אחת מהתכונות ו"לאהוב" את האחרת, וזאת מבלי שהתייחסנו לעוד תשעים וחמש תכונות אחרות שקיימות כנראה אצל נשוא בדיקתנו.

אם יש תכונה שאני שונא אצל אנשים, זו התכונה לבדוק את אהבתם או שנאתם לאחרים באופן כוללני, על סמך תכונה אחת. היבט מעצבן אחד שלה, זו ההבנה כביכול שלרבי יש את התשובה הנכונה.