ומה אם אין אלוהים?

הערות המערכת:

1. המאמר נשלח בתפוצה רחבה על גבי האינטרנט כדי לפרסמו, ואף פורסם באתרים נוספים, כגון ארץ הצבי, על צד שמאל ו-מבט USA.
2. אתר 'חופש' אינו עוסק בעקרון בפוליטיקה, והמאמר מצוטט כאן לאור עיסוקו העיקרי בנושאי אמונה והקשר שבין דת ומדינה.

לא נמניתי על 2803 הנסקרים ע"י מרכז גוטמן אשר בדק את זיקתם של הישראלים לדת. אני מניח כי לו נשאלתי אם אני "מאמין שיש אלוהים?" הייתי נמנה על המיעוט של 20% אשר השיבו על שאלה זו בשלילה.

לא ראיתי את הניסוח המדויק של השאלה. אינני שולל את אפשרות קיומו של כוח עליון העומד מאחורי בריאת היקום. אולם אינני מאמין ב"השגחה עליונה", אינני מאמין כי יש אלוהים המביט ומשגיח בנעשה בעולם, ופועל בהתאם לנעשה בו, וקובע את גורלנו האישי והלאומי.

לעומתי, השיבו 80% מהיהודים בישראל כי הם מאמינים בקיום האלוהים. אינני יודע כיצד מתורגמת אמונה זו אצל המשיבים בחיוב, אני יודע גם יודע כי חלק ניכר מאותם 80% נוהגים ומקיימים מדיניות המבוססת על אמונה מוחלטת כי אנו מצויים בימים אלה בשעה הורת-גורל, וכי עם ישראל, מאז ניצחוננו הצבאי במלחמת ששת הימים, חווה בימים אלה את שעת הגאולה ועומד לראות את ביאת המשיח.

לפני מספר שנים התכתבתי עם יהודי-ישראלי אשר ביקש לחלוק על דעתי שעלינו להעדיף את קיומה של ישראל הקטנה, בקווים המבטיחים למדינה את קיומו של רוב יהודי מוצק, בעוד שגבולות ארץ-ישראל הגדולה והשלמה יביאונו למדינה דו-לאומית, אשר מהר מאד תהפוך למדינת פלסטין. סופה של התכתבות זו בתשובה המוחצת שהשיב לי אותו יהודי - "אתה צודק בניתוח ובתיאור הדברים, אבל אני סומך על הקב"ה שיעמיד לרשותנו את המדינה נקייה כולה מערלים".

אני מניח כי תשובת אותו יהודי מבטאת דעת מעוט גם בקרב 80% המאמינים בקיום האלוהים. מה שמטריד אותי זו המדיניות של ממשלת ישראל אשר משיקולי פוליטיקה אלקטוראלית פועלת כאילו זו אכן המדיניות הנכונה והראויה לשעה זו.

הוויכוח בעניין פינוייה של התנחלות מיגרון נסב בציבוריות בשאלה השולית בהקשר של ההתנחלות. אנו דנים בבעלות הפרטית של ערבים פלסטינים על אדמות היישוב. אנו דנים בשאלת חוקיות הבנייה על אדמות אלה. ולכך, לברור משפטי זה נדרש הבג"צ. איננו דנים בתבונה הפוליטית של הקמת היישוב. אם אין זו שעת הגאולה, אם איננו מחכים למשיח בן דוד, אם לא נראה התערבות אלוקית אשר תעמיד לרשותנו את כל ארץ-ישראל, או אז אנו מדרדרים את ישראל אלי אסון. מי שמתיישב היום במיגרון איננו מאמין בחלוקת הארץ, מי שמקים את מגרון מאמין שהקב"ה יפנה עבורנו את שני מיליון הערבים הפלסטינים שביהודה ושומרון.

לפני למעלה משנתיים שמענו את ראש הממשלה, בנאום בר-אילן שלו, מתווה מדיניות של "שתי מדינות לשני עמים, זו לצד זו". לדאבון לב, נאום לחוד ומעשה לחוד. את מדיניות ההתנחלות של הממשלה אי אפשר להבין אלא אם היא מאמצת את האמונה המשיחית-גאולית.

אם חס וחלילה יתברר כי אמונה משיחית זו איננה אלא עוד משיחיות-שקר, או אז היא ממיטה אסון נורא על העם היהודי, אפשר והיא מביאה עלינו את חורבן הבית השלישי.