איזו מגמה תנצח?
חבריה האולטרה-אורתודוקסים של כל דת - ויהדות במיוחד - מוצאים את עצמם לאחרונה בסוג חדש של בעייה.
בניית חומות ביניהם לבין העולם החיצוני היתה מאז ומתמיד אסטרטגיה טובה לטיפוח התכנים הדתיים, טפשיים ככל שיהיו.
אבוי, הנה הגיע סוף המאה ה-20 עם טלוויזיה, סלולר ואינטרנט, והדברים לעולם לא יחזרו למה שהיו בעבר.
האינטרנט מהווה פלטפורמה טובה במיוחד לקידום כל רעיון אווילי שעולה במוחו של מישהו,
אבל מסיבות ברורות - רעיונות מדעיים של ממש מצליחים יותר במשחק זה.
במילים אחרות: אתה יכול לעבוד על חלק מהאנשים חלק מהזמן, אבל אינך יכול לעבוד על כולם כל הזמן.
בראשית חשבו מלומדים דתיים רבים שינצלו ערוץ חדש זה לעבודתם המיסיונרית של החזרת גולשים תמימים לימי הביניים.
בפועל הם נוחלים אפילו הצלחה מסוימת במאמצים אלו.
עם זאת, ככל שמתקדמת הטכנולוגיה, הם מוצאים כי קשה יותר ויותר לשמור את צאן מרעיתם הרחק מהערוץ הכל כך זמין הזה.
התוצאה? כנראה אלפים של חרדים בישראל לבדה, שרחוקים מלהיות דתיים מאמינים. באופן פנימי, זאת אומרת.
מבחינה חיצונית הם עדיין מצטיירים כמקיימים את כל "המצוות" - דבר ההופך את חייהם לאומללים במיוחד.
ולמה ככה? כי אין זה קל לאדם לאבד את הקשרים עם משפחתו, פעמים רבות גם את מקור הכנסתו ואת רכושו.
לעתים זה פשוט לא קל לשנות דרך חיים, אפילו אם מאן דהוא אינו מאמין יותר בדברים רבים.
ובכל זאת, רבים עושים את הצעד הנוסף ויוצאים באופן רשמי מהארון החרדי.
ובמקביל, רבים עושים זאת בכיוון ההפוך. כך בנוי מוחם של צעירים רבים:
הם נוטים לחפש את "משמעות החיים" לפני שהם מחפשים את המשמעות של "משמעות".
הוסיפו על כך עצמה פוליטית דתית ששופכת טונות של כסף על חינוך דתי,
ותקבלו אלפי צעירים שמתחילים לדבר עם "אלוהים" על בסיס יומי.
אז... איזו מגמה תנצח? קשה לומר. לא ברור אם מישהו באמת מודד את המספרים - ייתכן שהדבר אינו אפשרי כלל.
נצטרך לחכות ולראות האם ומתי יצונזר מאמר זה.
ראו גם:
ספטמבר 2015