בית שמש כמשל ההשתלטות החרדית על המרחב הציבורי בארץ
לאחר צפייה בכתבה על הילדה בת השמונה החוששת ללכת לבדה לבית הספר בבית שמש (מהדורת השבוע, ערוץ 2, ליל שבת
23 בדצמבר) גיבשתי כמה מסקנות והצעות של עשה / אל תעשה שאני מביא אותן לפניכם:
אין כל אפשרות להידבר על בסיס רציונלי עם הקיצונים החרדים. אנשים אלה אינם מכירים בלגיטימיות של אורח
חיים אחר כלשהו השונה משלהם.
החרדים אימצו דוקטרינה מחשבתית טוטליטרית שלא מאפשרת להם פתיחות וגמישות מחשבתית ולכן מונעת כל
אפשרות לדו-שיח יעיל אִתם.
בכל מפגש עם תושבים חרדים אין טעם להתווכח ולהתנצח אִתם על השקפת עולמם או מעשיהם. הם לא יסורו מדעתם
ללא הרשאת רבניהם, ועם רבניהם אין כל בסיס להידברות.
כל הפגנה / מחאה בריכוזי החרדים - נועדה מראש לכישלון ואין לה כל השפעה על הציבור הזה.
אין ליצור אתם שום מגע ישיר. עדיף להתעלם מהם ולא להחשיב אותם כשותפים למחאה. רצוי אפילו לא לדבר אתם.
אין בכך שום תועלת.
אם רוצים להפגין / למחות - יש לעשות זאת מול בניין העירייה שבו יושבת מועצת העיר / היישוב. רצוי מאוד ל"הפציץ"
את ראש העיר במכתבים, אבל בעיקר של תושבי המקום.
יש לתמוך / לעודד / להיפגש רק עם התושבים החילונים/מסורתיים המתנגדים להשתלטות החרדית ביישובם כדי לשכנעם שהם
לא לבד במאבק.
כל מחאה / מכתב וכיו"ב יש לשלוח גם לחברי הכנסת, כולל לחרדים שבהם.
כל פעולת התנגדות אלימה נגד אלימות חרדית - לא תועיל ולא תשנה את העובדות ולא תביא לשינוי המצב. הכתובת
לשינוי היא נציגי הציבור, כולל אלה של החרדים, אבל בשום אופן לא האספסוף עצמו.
הצעות לדרכי פעולה לנוכח השתלטנות החרדית:
אין להשלים בשום אופן עם שום תכתיב חרדי ואין להיכנע לו עוד.
בנסיעה בקווי אפליית נשים - יקומו כל הנוכחים ויגנו על כל נוסעת שתסרב לעבור לספסלים האחוריים.
במקום שיש בו דרישה ללבוש צנוע - אין להיענות לדרישה זו במרחב הציבורי אלא אם המקום הוא חרדי מובהק בתוך
שכונה חרדית. אין לקבל תכתיב חרדי כלשהו באזורים הגובלים בשכונה חרדית, כדוגמת שכונות מעורבות בגבולות רמת
בית שמש ודומיהן.
רצוי מאוד לצלם כל אירוע שיש בו ביטוי לכפייה חרדית (למשל מודעות ללא נשים, כפיית הפרדה על מדרכות
וכיו"ב) ולפרסמם בפייסבוק, באתר 'חופש' ובכל מקום אפשרי אחר.
בהיעדר כוח חילוני מאורגן ונוכח בגידת מנהיגי הציונות מכל המפלגות באתוס הציוני החילוני יראה כל אחד
מאיתנו את עצמו אזרח בחזית המאבק למען ישראל חופשית, חילונית ודמוקרטית. כל פעולה קטנה מצטרפת לחשבון גדול.
לא עוד התרפסות ושוויון נפש. אנחנו עדיין הרוב.
ינואר 2012
|