תגובה למאמר:
"חסר דת" - המדריך למחיקת סעיף הדת ממרשם האוכלוסין

הגדרות על דרך השלילה

כתב לנו גולש שביקש להישאר בעילום שם:

שלום לאנשי החופש!

ניסיתי להגיב על המאמר שלכם ונתקלתי בהפניה לפייסבוק. ובכן, אולי לא תאמינו, אבל אין לי דף בפייסבוק ולמרות זאת אינני "חסר פייסבוק". נהפוך הוא, אני "חופשי מפייסבוק"!!!

אז ככה: הגדרת האתאיסט כ"חסר דת" כוללת בתוכה סתירה.

"חסר-משהו" הוא מי שיש לו שאיפה להשלמה רצויה, שמצוינת בהגדרה, כסומך למילה "חסר-".

אדם עני מוגדר כ"חסר אמצעים". אין לו אמצעים והיה רוצה שיהיו לו. לעומתו, עשיר, שהוא "בעל אמצעים" לא יוגדר כ"חסר עוני", מפני שהעוני, כמצב, אינו רצוי גם לא נשאף. החיים הם מצב רצוי ונשאף ולכן המת נחשב ל"חסר-חיים". ה"חי", לעומת זאת, לא יוגדר כ"חסר מוות", כי מוות אינו מצב רצוי גם לא נשאף.

מבחינת האתאיסט, הדת אינה מצב רצוי וגם לא נשאף ולכן אין הוא חסר אותה. הגדרת האתאיסט כ"חסר דת" היא כמו הגדרת הדתי כ"חסר אתאיזם", או בלשון המהדרין: "חסר חופש מדת".

בסעיף "דת", בתעודת זיהוי של אתאיסט, מן הראוי שיירשם: "אין" או "ללא", או קו-מחיקה כתחליף ל"אין ציון". המהדרין רשאים להתעקש על "חופשי מדת".

לסיכום: במדינת ישראל, במאה ה-21, הדתיים דווקא, חסרים את המצב, שבו יוגדרו החילוניים כ"חסרי דת". על אפם וחמתם אין הדת חסרה לחילוניים. מן הראוי היה, אפוא, שההגדרה הרשמית תתאים למציאות ולא לחלומות.

בכבוד רב,

שגיא, היועץ המשפטי שלנו, התייחס גם הוא לעניין:

תודה על הפלפול המעניין, אבל למילה "חסר" יכולות להיות קונוטציות שונות. אחת מהן היא שלילית, כמו בדוגמאות שלעיל - "חסר דעת", "חסר ערך", "חסר ישע".

לעומת זאת, בהקשרים אחרים המילה היא נייטרלית לחלוטין. למשל, אפשר להיות "חסר דעה" בנושא מסוים, אפשר להיות "חסר עניין" ביחס לנושאים אחרים, וכדומה. בהקשר שלנו, הביטוי "חסר דת" הוא הביטוי המקובל והשגור, וחשוב לזכור שההקשר של הביטוי הוא רישומי ולא מהותי - "חסר דת" הוא מי שאין לו רישום של דת במשרד הפנים, אין לכך קשר לזהותו האישית של האדם. אדם יכול להיות בודהיסט או מאמין אדוק במפלצת הספגטי המעופפת, אך מאחר ואלה אינן קבוצות דתיות מוכרות בישראל, מי שמאמין בהן יהיה מבחינת המערכת "חסר דת".

והוסיף מעט גם ניצן:

מבחינה לשונית, גם המילה "אתאיסט" לוקה באופן דומה. מקור המילה בצירוף "א-" ("לא") ו"תאוס" ("אל"), אם תרצו - "חסר אל", ולפיכך סובל כינוי זה משתי בעיות שונות:

ראשית, כמו בטיעון שלעיל לגבי "חסר דת", הוא מוגדר על דרך השלילה, ולכן ניתן לטעון שדבר זה הופך אותו לכאורה להיות המצב הלא-רצוי. אלא שכאן מתחבאת תופעה חמורה אפילו יותר: כאשר אנו דנים ב"חסר אמצעים", "חסר ערך", "חסר ישע" ודומיהם - אנו יודעים בדיוק מהם "אמצעים", "ערך" ו"ישע", ומכירים בקיומם. על משקל זה, הכינוי "חסר אל" מכיר כביכול בקיומו של איזשהו "אל" שכולם יודעים מהו, ובסך הכל מגדיר את האתאיסט כמי שאינו מאמין בקיומו.

ייתכן שהתשובה הטובה ביותר לשאלה "האם אתה אתאיסט" היא "מה זה אתאיסט?" - בדיוק כפי שהתשובה הטובה ביותר לשאלה "האם אתה מאמין באלוהים" היא "מה זה אלוהים?"