מחבר הספר המהפכני "הגן האנוכי", על ניצול מדינת הרווחה

הפרופסור הבריטי ריצ'רד דוקינס, זואולוג ידוע ועטור-פרסים, חיבר סדרת ספרים ששינתה והשפיעה באופן מכריע על ספרות המדע הפופולרי. הוא כתב, בין השאר, את רבי המכר הבינלאומיים "הגן האנוכי" (הוצאת אוקספורד 1976, ובעברית בהוצאת דביר 1989), ו"השען העיוור" (הוצאת אוקספורד 1986, ובעברית בהוצאת דביר 1993). דוקינס מתמחה בשכלול תורת האבולוציה, על כל צדדיה הרבים.

פרופ' דוקינס אולי לא מכיר את התרבות החרדית לעומקה, לא ביקר בבתים של משפחות ברוכות ילדים בבני-ברק, לא מצוי בנבכי מפלגת ש"ס או אגו"י, איננו בקיא בפרטי מדיניות הרווחה הישראלית, לא נכנס למשרדי הביטוח הלאומי בארצנו, ולא נפגש באופן אישי עם תופעות סוציאליות כמו "קצבאות ילדים" או "הבטחת הכנסה". כל זה לא מנע ממנו להגיע למסקנה ההגיונית והפשוטה אליה הגיעו ישראלים רבים, שקצה נפשם בתופעת ניצול מנגנון הרווחה של הדמוקרטיה הישראלית. להלן ציטוטים ישירים מספרו "הגן האנוכי" (עמ' 130-131).

כך כותב דוקינס: "פרטים המולידים צאצאים רבים מדי באים על עונשם - לא בכך שהאוכלוסיה כולה נכחדת, אלא פשוט בכך שמספר צאצאיהם הנשארים בחיים קטן יותר". "מה שקרה לאדם התרבותי המודרני הוא שגודל המשפחה אינו מוגבל עוד על פי המשאבים המוגבלים שיכולים ההורים, כפרטים, לספק לצאצאיהם. אם יש לזוג ילדים רבים מכפי יכולתו להאכילם, מתערבת המדינה - כלומר, שאר האוכלוסיה - ודואגת לשלומם ובריאותם של הילדים העודפים". "אבל מדינת הרווחה היא עניין בלתי-טבעי מעצם ברייתו". "אין מדינת רווחה בטבע". "מכיוון שאנו בני האדם איננו רוצים לחזור לדרכים האנוכיות הישנות-נושנות, לימים שהנחנו לילדיהן של משפחות גדולות מדי למות ברעב, ביטלנו את המשפחה כיחידה כלכלית הנושאת את עצמה, והעמדנו במקומה את המדינה. אבל אין זאת אומרת שעלינו לנצל לרעה את התמיכה המובטחת בילדינו".

ריצ'רד דוקינס

"מדינת הרווחה היא אולי המערכת הזולתנית [אלטרואיסטית] הגדולה ביותר שידעה ממלכת החי מעודה. אבל כל מערכת זולתנית היא בלתי-יציבה מעצם מהותה, משום שהיא חשופה לניצול לרעה על ידי פרטים אנוכיים, המוכנים ומזומנים להטות אותה לצורכיהם. יש לשער כי רוב בני האדם המולידים ילדים רבים מכפי יכולתם לגדל, הם נבערים מדעת ואי אפשר להאשימם בניצול לרעה בכוונה תחילה. אבל דומני שמוסדות ומנהיגים רבי-עוצמה המעודדים אותם לעשות כן אינם פטורים כליל מחשד".

מעניין מה היה אומר פרופסור דוקינס על מדיניות המפלגות החרדיות בישראל, המעודדות שיעור ילודה מן הגבוהים בעולם, המייצרות עוני קיצוני, והמטילות עומס בלתי-נסבל על מערכות הרווחה. מה שבטוח: הוא לא מאשים את החרדים (רובם נבערים מדעת, לדעתו), אלא רק את המנהיגים שלהם ("פרו ורבו ומלאו את הכנסת").