הספירה לאחור החלה
בעת כתיבתם של דברים אלה איני יודע כיצד יסתיים "המאבק למען הפרדה עדתית בעמנואל", אך אני יכול להעז
ולומר שבאירועי השבוע הזה, ובכלל-זה פסיקת בג"ץ על אי חוקיות התשלומים לאברכים, הגיעה מדינת ישראל
לצומת גורלי שאין ממנו חזרה.
יהיה אשר יהיה סופה של הפרשה המסעירה אותנו עתה - לא נוכל לחמוק עוד מההכרה שהגענו לרגע האמת. אחריו,
או שנעלה על המסלול לבניית מדינה שפויה, או שניכנע לטירוף החרדי ונחרוץ את גורל ישראל להיות אפיזודה
חולפת. הסכנה החמורה ביותר לקיומה של מדינת ישראל חופשית ודמוקרטית טמונה בערעור על עליונות חוקי
המדינה ובאי ההכרה בסמכותה ועצמאותה של מערכת המשפט בכל תחומי החיים של אזרחי המדינה.
מול הפגנת הכוח והנחישות של צבא המאמינים העיוור - כבר ברור עכשיו לכול: אם אנחנו, הציבור
הדמוקרטי-הפלורליסטי, לא נציב מולו כוח נגדי - אבדנו. זוהי שעת מבחן לא רק לציבור שוחר החופש והמוסר
האנושי, אלא לכל מערכות השלטון בישראל - הכנסת, הממשלה, האוניברסיטאות, הכלכלה וכל המגזרים האחרים.
לא אשאל כאן כיצד הגענו למצב זה, שבו מאות אלפי אזרחים ישראלים - ההולכים ומתרבים לנגד עינינו - רואים
בערכי היסוד של מדינת ישראל סתירה גמורה לערכיהם, ובציונות אויב מר שצריך למגרו מהר ככל האפשר. הכתובת
כבר רשומה על הקיר והיא הולכת וגדלה מיום ליום.
השאלה שאני שואל היא: מה עושים? מה אני, הקטן, חושב שצריך לעשות נוכח המצב חסר התקדים בחומרתו. להלן
רק כמה מהצעדים שיש לנקוט, לאו דווקא על-פי סדר חשיבותם - זמן קצר לפני שיהיה מאוחר מדי.
-
ראשית - לא לפחד כלל. הציבור החילוני אמנם אינו נוטה להתאסף בהמוניו ולהפגין את כוחו, אבל הוא
קיים - כל אחד בביתו - והוא יודע שהוא לא לבד גם אם הוא אינו מוסע באוטובוסים לכיכרות
-
ביטול הסטטוס-קוו החילוני-דתי - היום כבר ברור שהסטטוס-קוו משחק לידיהם של היהודים אויבי
המדינה. המצב שבו מיעוט חרדי-קיצוני יכול להכתיב לרוב יהודי-חופשי חוקי כפייה דתיים, הקצבות ענק למוסדות
חינוך המחנכים להתנתקות מהמדינה ולשנאתה ומקדמים דוגמה דתית קיצונית וחשוכה - מצב זה חייב להיפסק.
-
ביטול כל ההטבות הניתנות למגזר החרדי-הדתי ובכלל זה, מלגות והקצבות לאברכים, הנחות בארנונה
ובשירותי בריאות, במשכנתאות ובתחבורה הציבורית, במסים ובכל הטבה מגזרית שיסודה בחקיקת-לחץ דתית.
-
ביטול הפטור מטעם תורתו-אומנותו - חובת גיוס כללית ושוויונית לכול - לפחות במסגרות של שירות
לאומי לתקופות זמן זהות כבצבא.
-
ביטול קצבאות הילדים או לפחות צמצומן.
-
הצהרת אמונים למדינת ישראל ציונית-דמוקרטית - לכל חבר הנבחר לכנסת.
-
ביטול המגזרים בחינוך - איסור הפרדה עדתית ודתית במערכות החינוך, ובכלל-זה ביטול גמור של
מיון וקביעת מכסות על פי מוצא ("נומרוס קלאוזוס") או מכל טעם שהוא.
-
איסור הטפה להמרת דת ולפולחן דתי לכל דת שהיא בקרב קטינים.
-
חקיקת חוקה לישראל.
-
להציף את נבחרינו בכנסת ומחוצה לה בתביעה נחושה לאחד כוחות להצלת מדינת ישראל. אני מנדב את
מאמרי זה לכל הרוצה להפיצו.
האם הדבר אפשרי במדינת ישראל של היום? מבט קצר על הרכב המפלגות בכנסת אומר שהדבר עדיין אפשרי: יש רוב
חילוני בכנסת! יש רוב ציוני בכנסת! - מה שמונע מן המפלגות הציוניות להתאחד - ולו רק לקדנציה אחת - הוא
סדר היום המדיני-הפוליטי שלהן, והעיוורון מרצון לא לראות את תהליכי העומק הבולטים עתה לעין כל. והרי
זה אבסורד: כל המפלגות הציוניות מאוחדות בדבר אחד: מדינת ישראל הציונית היא המפלט האחרון של העם היהודי.
הציונות היא תנועת השחרור של הלאום היהודי. - זהו הבסיס שעליו יכולה וחייבת לקום הקואליציה
השלטונית הבאה. המפלגות הציוניות חייבות להניח בצד את המחלוקות האחרות ולהתאחד להצלת
מדינת היהודים.
זהו צו ההיסטוריה. זוהי ההזדמנות האחרונה.
אנו עדים עתה להתפשטותה בתוכנו של דוֹגמה דתית קיצונית שלממדיה אין אח ורע בהיסטוריה היהודית, ובוודאי
לא זו הציונית. דוגמה זאת מסוגלת להכריע את מדינת ישראל מבפנים בתוך שנים אחדות. היא מצוידת בכלים רבי
עוצמה של שטיפת מוח ורטוריקה סוגסטיבית שיכולה להכתיב כל דרישה ותביעה העולה על דעת שליטיה. מצוידים
ב"דעת תורה" ובפולחן אישיות חסר תקדים, רבני היהדות החרדית והדתית מסוגלים להכריז על הכחשת המציאות
עצמה וביטולה המוחלט, ויזכו לציות מיידי של צבאות חסידיהם. תחת הסיסמה "ועשית את כול אשר יורוך" הגיעו
מנהיגי הקהילות החרדיות והדתיות לעמדות כוח חסרות תקדים. אפילו הרודנים הגדולים בהיסטוריה לא שיערו
שביכולתם להכריז על יום שהוא לילה ועל ימין שהוא שמאל - ולזכות בציות והסכמה של נתיניהם כמו הייתה
מילתם שקולה כנגד חוקי הטבע ואף גוברת עליהם.
זוהי היום המציאות במדינת ישראל. אי אפשר להכחיש עוד את קיומה.
הגיעה העת לקרב אחרון. ללא פשרות. נדע כולנו שהפעם זה או אנחנו או הם. הספירה לאחור החלה.
יוני 2010