ערוגה לגידול עשבים שוטים

התמונה חוזרת על עצמה עד לזרא: קבוצה של צעירים בטלית קטן וציציות מתנפנפות, פאות ללחייהם וכיפה לראשם וצעירות במטפחות לראשן וחצאית ברזנט ארוכה לגופן, שרויים באקסטזה/היסטריה, יוצאים בפרץ אלימות, צועקים כנגד ציבור שמולו הם בוחרים להתיצב, נחושים לסכל את חייהם הסדירים של בני אדם מן הישוב.

הם מזדהים כמי שנשלחו בידי ישות בדיונית בצוותא עם עובדי מדינה ומודים, ובעצם מתגאים, שלא יעצרו נוכח החוק או הזולת ולמעשה דבר לא ירתיע אותם. ואכן, הם עומדים בדיבורם.

השאלה מה הם מבקשים איננה רלוונטית: פעם הם מתפרעים נגד תוכנית מדינית של המדינה, פעם נגד מצעד הגאווה בירושלים, פעם נגד הצבת פסל דוד ברחוב, פעם נגד מפגיני השמאל. פעם נגד נשים שאינן מכסות את כתפיהן, פעם נגד מכוניות נוסעות, וכנגד עוד מטרות רבות. לא פעם זה הגיע לרצח, גם של ראש ממשלה וגם של מפגין שמאל ולאחרונה - לינץ' בנער ערבי.

ומה אומרים "ראשי הציבור" הזה? רבנים, חברי כנסת, ראשי מועצה?

הם קוראים להם "עשבים שוטים" מי ש"אינם מיצגים את כלל הציבור". השבוע, נוכח מספרם הגדול של גלי הצעירים הפורעים הללו המתפרשים על כבישי הארץ, שולחים גדודים לבתי ערבים, פושטים על מבנים לא להם, מתגרים בחיילים ומתנפלים על עוברים ושבים, עולה האפשרות המפחידה: ומה אם הערוגה הזו מגדלת רק עשבים שוטים? מטפחת אותם ומעצימה אותם? חממות החינוך הדתי, והבתים הדתיים - נראה שאין בהן חומרי הדברה לאלימות.להיפך, יש דשן להרבות להט משיחי קטלני. ואילו כלפי חוץ הם מתחנכים לשטום כל מה ששונה מהם.

וכנראה שאין הדבר קורה בעלמא: גם לרמב"ם, מגדולי הפוסקים ביהדות, יש חלק ונחלה בחינוך האלים הזה, בהופכו זאת למצווה של ממש:

"והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין שכל אלו אינם בכלל ישראל ואין צריך לא לעדים ולא התראה ולא דיינים, אלא כל ההורג אחד מהן עשה מצוה גדולה והסיר המכשול." (יד החזקה (משנה תורה), ספר שופטים, הלכות ממרים, פרק ג', הלכות א'-ב')

חז"ל והרמב"ם שתלו. הרבנים מטפחים. ומי הגנן שיוכל לעקור את הנטוע הזה?