ויהי בימי הטירדון
תגיד לי, אח'שלי, מה נסגר אתך?
אתה לא קצת גדול בשביל הדברים האלה? מאיפה הבאת "שעשה ניסים לאבותינו"... נראה לך באמת הספיק פך שמן של יום
אחד לשמונה ימים? ומה זה "המוציא לחם מן הארץ"? לא לימדו אותך בבית-ספר על חיטה, שעורה וכל זה? ישנת בשיעור
מולדת כשדיברו על האיכר יצמיח לנו לחם? תגיד ברצינות, בינינו, אתה באמת באמת מאמין שנעשתה ככה אשה... מצלע,
זאת אומרת?
אה, מה אתה אומר, "זה כתוב"? רבאק! גם שילגיה כתוב. גם פינוקיו. יצא לך פעם להחליף מילה עם ילד מעץ? כזה שהאף שלו
גדל כשהוא משקר? אז למה, לעזאזל, אתון מדברת או מקל שהופך לתנין - נראה לך יותר הגיוני? "שטן" ו"מלאכים" יותר עושה
לך שכל מ"דרקונים" ו"פיות"? כבר עברת את הגיל של חברים דמיוניים... הלו, תתעורר שם!! אנחנו כבר טסים אל הירח
שאתה מתפלל לכבודו!
צ'מע, אחי, הגיע הזמן לפתוח קצת עיניים. כן, אני מבין שכיף לך עם הסיפורים. גם אני הייתי בגן פעם ונורא אהבתי
אותם. אתה יודע מה, אפילו היום אני אוהב אותם. אבל, נו באמת, אי אפשר ככה... מה, אתה מקבל כל מה שאומרים לך כאילו
זה, כלומר, אמיתי? ככה סתם? בלי לבדוק בכלל?? גם כשאתה קונה מכונית או שוכר דירה אתה ישר מאמין לכולם? אה, אל תגיד
לי - שם זה ממש חשוב, אז כדאי לבדוק, נכון?
לא נעים לי לגלות לך, חבר'שלי, אבל עובדים עליך. אולי אפילו עוד יותר אתה עובד על עצמך. נראה לי היום אתה
אפילו איכשהו יודע את זה, אבל אם זה מתפקד סביר... אז למה להזיז... כאילו, זה די נחמד ככה לברך בבוקר ובערב,
"מסורת" ועניינים... תגיד, "אבותינו" נסעו במכונית אוטומטית לעבודה? שלחו מכתבים באינטרנט? יא שובר-מסורות שכמוך!!
תרשה לי לשאול את כבודו: כשאתה חולה, אתה הולך לרופא או לרבי? כשאתה רוצה לדעת אם ירד גשם מחר, אתה מקשיב לתחזית
או לחזן בבית-כנסת? איפה כל הניסים והאלים שלך? כשאתה באמת צריך אותם, הם נשארים יחד עם שילגיה והפיות, בסיפורים
משם הם הגיעו.
תקשיב, אח'שלי. מצדי שתמשיך לבלות את כל ימיך ולברך את פינוקיו וכפה אדומה. להתפלל לשרֶק ולנסיכה. אני מה'כפת לי
אני. אם טוב לך עם השטויות שלך למה שאני אפריע לך. אבל, חראם, בן אדם, תסתכל מסביב... אנשים לומדים
באוניברסיטה, חברים שלך חוקרים כוכבים, מטיסים מטוסים ובונים טילים. נראה לך יצאה פעם איזו המצאה של קרן לייזר
או אנרגיה גרעינית מתפילות ומברכות? מהפרדה בין גבינה צהובה והמבורגר? מה נהיה?
כן, ברור, זה קשה. וואלה. גם אם אני הייתי כל יום מתחיל את הבוקר עם רצועות עור מסביב ליד היה לי קשה אחרי עשרים
שנה להפסיק. למה לשבור את ספר השיאים הפרטי שלי. אבל בו'אנה כבר שנים לא שמתי אפילו סנטימטר אחד של רצועה, וממש
ממש ממש טוב לי עם זה. לא פגע בי ברק, ולא נפל עלי סלע, ותאמין לי שיש עוד מיליונים כמוני. בעצם אל תאמין לי, הרי
מזה התחלנו, נדמה לי. הגיע הזמן שתבדוק בעצמך. תתחיל בקטן. לא יקרה לך שום דבר רע. עלי.
ינואר 2012