מסרים כפולים, אמרנו?

"בתאוריה, אין הבדל בין תאוריה ומעשה, אבל למעשה, יש."
-- יאן ואן דה סנפשוט, מתמטיקאי אמריקאי יליד הולנד מסוף המאה ה-20

פרק א': מתי בדיוק נברא האדם?

לאחרונה שמענו לא מעט ביקורות על המסרים הכפולים בהקשר להתנתקות, שהיו בדבריהם של מנהיגים אשר מזוהים עם הימין הפוליטי - רבנים ואחרים. תופעת המסר הכפול אינה חדשה במחוזותינו (ולא רק שם), וכבר דנו בהבטים שונים שלה, בין השאר גם באתר חופש.

אני מרשה לעצמי להוסיף כאן עוד תיאוריה משלי, המביאה הסבר מסוים - מן הסתם אינו ההסבר היחידי- לתופעה זו. ייתכן גם שאין זה הסבר מקורי שלי, פשוט לא טרחתי לבדוק האם הועלה כבר גם על-ידי אחרים.

תמונת העולם של ילד יהודי בן המאה ה-12 היתה פשוטה יחסית. "העולם" נברא לפני כחמשת-אלפי שנים; החיות שהציל נח בתיבה ממלאות אותו; גלגל החמה נע על פני השמיים וסובב את הארץ להעניק לנו אור ביום; אברהם כמעט והקריב את בנו יצחק לאלוהים, אלא שהמלאך עצר בעדו; העם הנבחר; יציאת מצרים; מלכות שלמה ענקית ומפוארת; מלכים "טובים" אוהבי השם ומלכים "רעים" עובדי אלילים.

עם התפתחות ההשכלה והמדע בחצי השני של האלף הקודם, ובמיוחד במאה האחרונה שלו, ניצבה תמונת עולם פשטנית זו בפני קושיות מאתגרות: "ואף על פי כן נוע תנוע" של גליליאו התייחס דווקא לאדמה עליה אנו דורכים, הכוללת את "מרכז היקום" - ירושלים; הדינוזאורים נכחדו לפני 65 מיליון שנים; מערכת השמש נמצאת אי-שם לקראת קצה הגלקסיה; מיני בעלי-חיים מתפתחים האחד מהאחר; מה בדיוק המשמעות של לברך את הלבנה המתחדשת לאחר שכבר דרכנו עליה?

בידוד חינוכי עשוי לפתור לילד הלומד קושיות שכאלה. הפתרון במקרה זה הוא פשוט: רחוק מהעין רחוק מהלב. בדברים הקשורים לענייננו, הבה ונדבוק בחינוך המאה ה-12, ותמונת העולם תישאר פשוטה, ללא אותן קושיות מטרידות. זו בעקרון שיטתה של מערכת החינוך החרדית, שמשלמי המיסים מממנים לכמות הולכת וגדלה של ילדים רכים.

אלא שבידוד כזה קשה מאד לשמירה בעולם רווי-תקשורת וגירויים כעולמנו. הציונות הדתית העזה ושמה לה כאתגר חומות בידוד דקות הרבה יותר. "המבדיל בין קודש לחול" הפך פעמים רבות למערבב קודש בחול, וכך אנו נתקלים בספרי לימוד כגון "גיאולוגיה לחטיבת הביניים" המתפתל בסבך הסברים על אי-הסתירה כביכול בין הידע המדעי לגבי היווצרות כדור הארץ לבין הסיפור המקראי.

חשוב לציין: עם מעט יצירתיות ניתן תמיד לתרץ כל סתירה. נסו בעצמכם וראו כמה זה קל, ולפעמים אפילו משעשע. לא קוראים לכם "רב"? אכלתם אותה - התירוץ שלכם לא ייכנס לספרי הלכה עתידיים.

ראוי להזכיר בהקשר זה את "משפט הקופים" המפורסם, שהתנהל בארה"ב (בדייטון שבמדינת טנסי) בשנת 1925. במשפט זה הועמד לדין מורה בשם ג'ון סקופס על כך שהעז להורות לתלמידיו את נושא האבולוציה בניגוד לחוק. הנה קטע מהדיאלוג המפורסם בין הסנגור, קלרנס דרו, לבין התובע וויליאם ג'נינגס בריאן:

דרו: האם היית אומר שכדור הארץ הוא רק בן 4,000 שנים? בריאן: לא, אני חושב שהוא הרבה יותר מבוגר מכך. דרו: בן כמה? בריאן: אינני יכול לומר. דרו: ומה אתה אומר - האם התנ"ך עצמו טוען שהוא מבוגר יותר? בריאן: אינני חושב שמדובר במבוגר יותר או לא. דרו: האם אתה חושב שהעולם נברא בששה ימים? בריאן: לא ששה ימים של 24 שעות... ההתרשמות שלי שאלה היו תקופות... דרו: אז אם אתה מכנה אותן תקופות, הן היו יכולות להיות זמן ארוך מאד? בריאן: הן היו יכולות להיות. דרו: הבריאה יכלה להימשך זמן ארוך מאד? בריאן: היא יכלה להימשך מיליוני שנים...

מי שחומות ההגנה הדתיות על חינוכו דקות יותר, גדל בהכרח על מסרים כפולים. גם אם הוא עדיין מתנזר בגיל רך "מאזורים מסוכנים" כמו אבולוציה או חקר מקורות המקרא, הוא עדיין נחשף לא מעט לפיסיקה, להיסטוריה, לגיאולוגיה, לאסטרונומיה, ולשאר נושאים שסב-סבו מהמאה ה-12 לא היה מעז להעלות על דעתו. גם (ובעיקר) כיוון שאלה היו נחשבים אצלו "ככפירה". קיומו של המסר הכפול הופך לדבר מובן מאליו: אנו חיים בשני עולמות. זה שיש סתירות ביניהן - לא מפריע. בעולם אחד חי משה 120 שנה, ובשני לומדים רפואה וגנטיקה. בעולם אחד לומדים על ההיסטוריה והכימיה של ייצור הנייר, ובשני אסור לקרוע נייר טואלט בשבת. בעולם אחד נוצרה השמש ביום הרביעי, ובשני נוצרו כוכבי הלכת מתהליך היווצרות השמש. בעולם אחד כשאלוהים מדבר אליך אתה קדוש, ובשני אתה מאושפז.

היטיב להתבטא לדעתי בנושא זה אחד המשתתפים בפורום חופש הישן, כאשר כתב: "מהידע המדעי לא לומדים תיאולוגיה, מהתורה לא לומדים פיסיקה".

לא פוליטיקה ולא כל כוונת זדון - אם תרצו, "אנחנו מכאן לא נזוז" יחד עם "לא נרים יד על חייל" מהווים בצוותא בן-דוד לא רחוק של "האדם נברא לפני 5,765 שנים" יחד עם "שרידי הומו-סאפיינס בני עשרות-אלפי שנים התגלו במערות הכרמל".

"ניבוי הוא דבר קשה מאד, במיוחד אודות העתיד."
-- נילס בוהר, מדען דני מתחילת המאה ה-20, חתן פרס נובל לפיסיקה, מאבות מכניקת הקוונטים

פרק ב': מתי בדיוק ייברא האדם?

חברים וחברות - אני מתנבא! אני מנבא שבתוך דור או שניים יהיו מספר שינויים מהותיים בתכניה של ההלכה היהודית האורתודוקסית, במיוחד בנושאים הקשורים לחיים במדינת ישראל.

על מה אני בכלל מדבר? אשתדל להסביר. סוד גלוי הוא שהמערכת הפוליטית במדינת ישראל, בשילוב עם מסורות דתיות, תרמו (וממשיכות לתרום) לעליה הולכת וגדלה של אחוז המחנה החרדי בקרב החברה היהודית-ישראלית. אם נביא בחשבון גם מגמות התנתקות מדינית, אזי סביר להניח שאחוז זה יגדל באופן דרמטי בקרב כלל אזרחי ישראל בשנים הקרובות.

רבים שיוצא לי לדבר איתם רואים נושא זה כנוגד לא רק את השקפת עולמם, אלא את עצם יכולתה של המדינה לשמר את קיומה בסביבה חמה ולא-ידידותית זו של העולם. כיצד תגן על קיומה מדינה עם אחוז כה גדול של לא-מתגייסים? כיצד תפתח את כלכלתה מדינה עם אחוז כה גדול של "לומדי תורה"? לגבי דידם של רבים מבני שיחי יקרה אחד משני הדברים הבאים: או שהמדינה תחדל מלהתקיים, או שהמחנה החרדי יחדל מלגדול.

תהליכים כאלה הם מטבעם הדרגתיים. לא ביום אחד הכפיל ושילש המיגזר החרדי את גודלו, ולא ביום אחד ימשיך לעשות זאת. בדרך לאותו יום-דין, הרשו לי להפוך את מצגת שתי הנקודות הנוגדות שהובאה לעיל למצגת מורכבת יותר בת שלוש נקודות. לפנינו, אם כן, משולש בן שלושה קודקודים.

על קודקוד אחד אנו ממקמים את קיומה ושרידותה של מדינת ישראל. על קודקוד שני הרשו לי למקם את טענת גידולו של המחנה החרדי.

על הקודקוד השלישי - החדש - נמקם את שמירתן של כל הסתירות החדשות שתופעות אלה תדגשנה, למרות שלא בלטו עד היום. את שימורה של הסתירה בין איסור הגיוס לצורך להגן על הקיום; את שימורה של הסתירה בין העולם בו לימוד תורה הוא מצווה לבין העולם בו לימוד תורה הוא נטל כלכלי; את טיפוחה של הסתירה בין האיסור להשתמש בכלים ומכשירים מסוימים בכלל או בזמנים מסוימים, לבין הצורך המציאותי לעשות כן.

מודל המשולש מכתיב בבירור את הצורך בוויתור על אחד הקודקודים. לא ניתן להמשיך בתהליך של הגדלת החברה החרדית, שמירה סבירה של קיומה של המדינה ושמירה קפדנית על ההלכה בפרשנותה המחמירה כפי שהדבר נעשה בידי המחנה החרדי-ישראלי. יתירה מזו: בהסתכלנו על תהליכים שכבר קורים - הן במקומותינו והן במקומות אחרים, - אני מהמר שהקודקוד הראשון שיתחיל להיסדק במשולש הקסמים שלנו הוא הקודקוד השלישי.

במה דברים אמורים? בכך, שבנקודות מסוימות יימצאו פתאום תירוצים חדשים, אשר יקרבו (באותן נקודות) את עולם השמש שנבראה ביום הרביעי לעולם המציאותי בו נוצר כדור הארץ מן השמש. אמנם עוד רחוקה הדרך מצ'יזבורגר בפסח (לא כולל תחליפי לחמניה ותחליפי גבינה), אבל "ביטול תורה" יקבל משמעויות חדשות ומציאותיות יותר. זהו וויתורו הגדול של הקודקוד השלישי, בנוסף לעוד כמה וויתורים מציאותיים, בנושא השבת למשל.

אבל אל דאגה. כמו בעבר כך גם בעתיד, ימשיכו ללמד אותנו שבעצם זו התורה המקורית מסיני, כפי שהעבירה יהושע לחכמים.