המניפסט האתאיסטי שלי

שמי בוריס ואני אתאיסט. בעוד אני מתעמק וחוקר את עיוותי מושג הדת, החלטתי שאני ארגיש משוחרר יותר עם עצמי אם אנסח כמה נקודות בהן אני מאמין (רציונאלית) ושמהווים את ראיית העולם האתאיסטית שלי.

1) אינני מאמין במשמעות המושג "אלוהים" והכוונה היא לכל דת שהיא. אני מבין ומקבל את הצורך של כל אדם להמציא לעצמו "אלוהים" מסיבות פסיכולוגיות בעיקרן, אבל הנני מתנגד לראות בצורך זה דבר חיוני ומכריע. בנוסף, אני מתנגד מוסרית לכל שימוש פוליטי-כוחני-כפייתי שקיים במושג "אלוהים" בהקשר הדתי שלו. אני פוסל אם כך כל דת.

2) אין אמת אחת. אינני מאמין באמת אחת ויחידה. תפקידי כאדם לשאול שאלות ולנסות להפריך כל אמת חדשה שאני מגלה.

3) אני מוכן לחיות בצוותא עם עולם דתי, רק כאשר העולם הזה יוצע בתור תיאוריה ערכית שמציעה דרך חיים, שכל אדם רשאי לאמץ או לדחות (כולל חלקים מסויימים בלבד), בדיוק כמו שקיימת כל תיאוריה פילוסופית על יתרונותיה וחסרונותיה כאחד.

4) אני אדם, קודם כל מכיוון שיש לי שכל והפוטנציאל שלי טמון בשימושו המירבי. אני נאמן ללוגיקה והגיון, שאלת שאלות וחיים פרקטיים שימצו את הערך שלי כאדם. אינני מתנער מרגשות אך אני זקוק להן רק לצורך קבלת מענה וסיפוקים על צרכיי כאדם כמו אהבה, חום, חברות וכו'.

5) אינני מאמין במוסר מותנה (כמו שהוא קיים בדת). כאדם, עלי לעשות חשבון נפש על כל החלטה בחיים ולשאת באחראיות המלאה על כל מעשה. מן הראוי שאעשה "טוב" מתוך בחירה חופשית מעצם היותי אדם בעל מוסר ולא מכיוון שמובטח לי משהו לאחר המוות. זכותו של כל אדם לבחור לעשות "רע" אך עליו לשאת בעונש שיוכתב ע"י החברה שבה הוא חיי. אני מעדיף שאת מושגי "טוב" ו"רע" תקבע חברה חופשית וחושבת.

6) היקום הוא חסר כל תכלית! אדם התפתח אבולוציונית והוא זה שיוצק את משמעות חייו מתוך המציאות שבה הוא חיי. הנני אדם של הרגע הזה. אני חי רק פעם אחת ועלי להגשים את עצמי מבחינה עצמית-שכלית-חברתית לאחר שהגדרתי לעצמי את משמעות חיי.

7) מכיוון שהפחד ממוות וחוסר אונים אל מול תופעות טבע שונות הובילו את האדם להמציא לעצמו "אלוהים", בתור אתאיסט אני מפסיק לפחד ממוות (ואכן הפסקתי) והנני מתייחס לתופעות טבע בלתי מוסברות בתור שאלות שעדיין לא נחקרו או תשובות שעדיין לא נמצאו. אם אי פעם אמציא לעצמי אלוהים יהיה זה לשם שעשוע פסיכולוגי או סיפוק רגעי.

8) אינני מאמין בשום תופעות על אנושיות כגון חיזוי העתיד וקריאה בקלפים. אינני מתנגד למושג מקריות שתסביר תופעות אלה, למרות שכאדם רציונאלי אין לי בכלל צורך להסביר אותן. כל קשר שלי לתופעות הללו הוא יצרי-פסיכולוגי-סקרני.

9) אדם הוא קודם כל אדם עם כל מה שטמון בכך (מוסר, משמעות חייו שכלו וכו'). רק אחר כך מתאספת זהות לאומית-תרבותית-היסטורית ולצערי אולי גם דתית. כל ניסיון להגדיר אדם או לאום ע"פ דת מלכתחילה, פסול ואנטי-אנושי מבחינתי.

10) המניפסט שלי נכתב ברוח חופשית מתוך קבלה מוחלטת של כל סעיף שבו. אינני שונא אדם שבוחר לאמץ לתוך זהותו השתייכות לדת כלשהי, אבל בתור היותי אדם משכיל ומפקפק אני מצר על כניעתו (גם אם הוא אינו רואה בכך כניעה). אני מרגיש אדם חופשי מעצם היותי אתאיסט.