והצפרדע מתבשלת

המאמר התפרסם בגיליון "השינוי" האחרון, מס' 12, אוקטובר-נובמבר 2001
ומובא באתר חופש בהיתר אדיב של המחבר ושל מערכת "השינוי"

משל בצפרדע שישבה בכלי מים, לא חשה בחומה העולה ולכן לא הצילה את עצמה ואנחנו החילונים, שותקים כאשר החרדים מרוקנים את כיסינו גוזלים את הקופה הציבורית ומשתמטים משירות צבאי.

ניסוי ידוע בביולוגיה: מחממים מים בכלי לטמפרטורה של 80 מעלות ומטילים אל תוך המים צפרדע. הצפרדע מזנקת מיד החוצה מן המים הכמעט-רותחים. עכשיו מכניסים את הצפרדע לכלי ובו מים בטמפרטורת החדר. לאט ובהדרגה מחממים את המים שבכלי. חום המים עולה ועולה. ובכן, מתי תקפוץ הצפרדע? הצפרדע לא תקפוץ אף פעם! הצפרדע תתבשל חיים! מנגנון ההגנה שלה איננו מסוגל להבחין בשינוי ההדרגתי.

בין השנים 1990 ו-2001 גדלה מערכת החינוך החרדי בצורה מדהימה. אחוז התלמידים החרדים בחינוך היסודי עלה מ-7.6% ל-21.1%! (אחוז החרדים באוכלוסיה היהודית הוא כ-9%). במערכת החינוך כולה יש עכשיו כ-300,000 תלמידים חרדיים. בעוד כמה שנים יצביעו כל אלה בבחירות, ישתמטו משרות צבאי ויתפרנסו מכספי משלם המסים החילוני. כל זוג שלהם יעמיד, בממוצע, 8 ילדים.

מד החום מתקתק. קליק, קליק. שלושים שנה הטמפרטורה עולה ועולה. האם, כמו לצפרדע, גם לאזרחים החילוניים, החופשיים, של ישראל אין מנגנון התראה בפני איום זוחל?

דוחו"ת ביקורת חריפים על משרד הדתות אינם מצרך נדיר, אבל הדו"ח האחרון עולה על כולם (דוגמה קטנה אחת: הישיבות "ויטע אשל" ו "עין יצחק" קיבלו במרמה 5.5 מיליון ש"ח!). המיוחד בדו"ח, שהוכן ע"י יחידת הביקורת של משרד האוצר, איננו הפירוט המצמרר של רמאויות, זיופים וגניבות הכספים אלא התקופה שבה מדובר. שוד הקופה הציבורית, מתריע הדו"ח, התחיל לפני שנים אבל מגיע לשיאים חדשים עכשיו! באמצע האינתיפאדה, פיגועי ההתאבדות, ההתמוטטות הכלכלית והאבטלה עוסקות הישיבות והעמותות החרדיות בגזל מאות מיליוני שקלים מכספי המדינה.

קליק, קליק. מעולם לא הועמד ראש עמותה חרדי לדין על הונאת המדינה. מעולם לא החזירה עמותה חרדית למדינה כספים שגנבה ממנה. החילונים שותקים. הם התרגלו.

שרת החינוך, בפרץ התלהבות לאומי, החליטה להנהיג בכל בתי הספר הממלכתיים שעור מיוחד ל"מורשת ישראל". תוך שבוע התברר כי אין מורים מוסמכים ללמד מקצוע (?) זה. תוך שבועיים השתלטו על הוראת השיעור הרבנים למיניהם. בציניות ובטיפשות מסרה שרת החינוך את ילדינו בידי חבורה של מטיפים אורתודוקסים - מחזירים-בתשובה כולם, בכוח ובפועל.

כ-100,000,000 ש"ח (כן, מאה מיליון!) מכספי המדינה מועברים, בכל שנה, לפעילותם של עשרות גופים העוסקים ב"החזרה בתשובה". ("ערכים" "אור שמח" "אור החיים" "אש התורה" "לב לאחים" "אז נדברו" ו"שופר" הן העמותות המרכזיות, יש עוד עשרות). המשמעות הפשוטה היא שלוקחים מן החילונים כסף כדי לצוד בדרכי שקר, פיתוי ומרמה את נפשות ילדיהם. החילונים משלמים כדי שיגזלו מהם את ילדיהם! החילונים שותקים. זה נראה להם טבעי.

קליק. קליק, קליק. חום המים עולה. אין המדובר בזוטות חרדיות מעצבנות כמו האיסור על נשים לובשות מכנסיים להיכנס לסופרמרקט ("זול-פה" רח' ירמיהו, ירושלים) או ההצקה לראש הממשלה על פגישות שקיים בשבת. מדובר בתהליכים עמוקים ומאיימים. המדינה משתנה מתחת לרגלינו והיא משתנה לרעה.

מתוך "דת ומדינה - סקר דעת קהל" שנערך ע"י מינה צמח עבור הקהילה ליהדות מתקדמת, ספטמבר 2001 (המדגם מייצג את כלל האוכלוסיה היהודית במדינת ישראל):

"הפרופיל הדתי של [כל] הצעירים בגילאי 18-35, ובמיוחד הצעירים המזרחיים, בא לידי ביטוי מאד עקבי בעמדותיהם, בכל השאלות הקשורות לנושאי דת ודמוקרטיה, ... לנושאים הקשורים בשרותי דת ותקציב ציבורי ואף לשאלות הקשורות בגיוס לצה"ל. בכל הנושאים, ללא יוצא מהכלל, גילאי 18-35 מביעים עמדות הרבה יותר אורתודוקסיות ופחות דמוקרטיות, מגילאי 36+. כאשר בקרב הצעירים, המזרחיים יותר אורתודוקסים מהצעירים האשכנזים." (ההדגשה שלי)

בכל מדינה אשר בה מוחם של הצעירים נשטף ע"י סוכני הדת, זכויות הפרט הפקר, הדמוקרטיה בסכנה והמדינה נשדדת על ידי הדת היו החילונים קמים ועולים על הבריקדות. אצלנו? רק תירוצים מסבירים את האדישות והעיוורון: הכלכלה והאינתיפאדה ומצב הרוח הלאומי והצורך ב "פיוס ואחדות" ובכלל, "הדברים מחוץ לפרופורציה" וכיוצ"ב.

תירוצים, צפרדע, תירוצים. המים מבעבעים ואנחנו איבדנו כל יכולת לזהות סכנה.

30 שנה של פגיעה הדרגתית ומתמשכת בזכויות ובחירויות הבסיסיות גרמו לנו להפנים ולקבל כמעט כל התעללות ביזארית בשם הדת. מתי התרעם בפעם האחרונה מישהו על כך שאי אפשר לקנות בקבוק יין צרפתי רגיל בסופרמרקט השכונתי? מתי התלונן מישהו על כך שאין בית מלון אחד בארץ שאפשר לקבל בו ביציה טרייה בבוקר יום שבת? הפנמנו את הפגיעה בחרות בסיסית כמו חופש התפריט כשם שקיבלנו בשתיקה את כל הפגיעות וההתעללויות האחרות בשם הדת וההלכה. ועוד אנו נדרשים "לא לפגוע ברגשות הדתיים".

עיתון חרדי כתב כך בשבוע שעבר: "ראש שונאי היהודים במאה האחרונה, שליטה של גרמניה הנאצית אשר הביא שואה על העם היהודי, נשבע להביא 'פתרון סופי' לבעיה היהודית באמצעי השמדה המוניים בעקבות פעילותה המדינית של התנועה הציונית ..." ("דרבן הציונות" י. מ. טננבוים, "המודיע" - עיתון אגודת ישראל, 7.9.2001 . הדגשה שלי). כי, כידוע, על החילונים מותר לומר כל שקר נתעב. לחילונים אין רגשות, רק תאוות.

ועל כל אלה אנו בוהים באטימות כשם שאנו שותקים כאשר מרוקנים את כיסינו ומממנים מכספנו כל גחמה דתית: מהמיליונים של "פיצויי שמיטה" דרך עשרות המיליונים של הפסדי "אל-על" שנסחטה לא לטוס בשבת ועד למיליארדים של עמותות הכזב החרדיות.

כי לא הרגישות אבדה לנו אלא כל ההרגשה כולה.
איננו חשים את המים והם מתקרבים לרתיחה.

קליק, קליק. הצפרדע מתבשלת.