הנאמנות הכפולה

המאמר התפרסם ב"השינוי", עיתון מפלגת 'שינוי', גיליון מס' 9, מרס 2001
מתפרסם באתר חופש בהיתר אדיב של המחבר ושל מערכת "השינוי"

תת אלוף אליעזר שטרן הוא קצין החינוך הראשי של צבא ההגנה לישראל. תת אלוף שטרן חובש כיפה. קצין החינוך הראשי הוא דתי אורתודוקסי. בביקור בבסיס צה"ל בצפון גילה הקח"ר האורתודוקסי כי חלק מהחיילים אינם יהודים. את שבועת הנאמנות שלהם לצה"ל הם מבקשים להישבע על ה"ביבליה" הנוצרית. העיתונות מדווחת כי תא"ל שטרן היה בהלם כבד למשמע דברים אלה. "חייל לא יהודי צריך להתגייר" אמר (עפ"י אתר ynet) "מידת ההזדהות של חיילים לא יהודים קטנה יותר מזו של יהודים" והתוצאה? "ילדיהם לא ישרתו בצה"ל".

תת אלוף שטרן, בניגוד למה שנאמר עליו, איננו גזען. הוא אמנם לא חכם גדול (לשיטתו, צריך כנראה לגייר את החרדים כדי שילדיהם ישרתו בצה"ל) אבל קודם כל הוא אורתודוקס אשר חונך מרגע לידתו לציית להלכה האורתודוקסית. השקפת עולמו היא אותה השקפת עולם אשר ניתנה ל"עם הבחירה" מאלוהיו: "הלכה למשה מסיני".

באותה השקפת עולם יהודית, האדם הלא יהודי הוא לא רק נחות - הוא כלל איננו אדם! הקודקס ההלכתי העליון, התלמוד, מציין לפחות בשלשה מקומות כי רק יהודים הם "אדם" ואילו "גויים" כלל אינם ראויים להקרא "אדם" (יבמות סא/א, בבא מציעא קיד/ב, כריתות ו/ב). ל"גוי" אין שום מעמד ושום שוויון ביהדות. רכושו של "גוי" הפקר (עפ"י ההלכה אסור(!) להחזיר אבידה ל"גויים", הרמב"ם אפילו מלמד, בספר ההלכות הגדול שלו, איך לנצל "גוי" ולהרוויח מטעויותיו ... משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה פרק י"א ג'-ה'). לחייו של לא-יהודי אין ערך (למשל אסור "לחלל" שבת כדי להציל חייו של "גוי"). כל מגע חברתי עם לא-יהודים אסור במפורש. אם נגע "גוי" בכוס יין אסור ליהודי לשתות את היין שבה! ההלכה האורתודוקסית מלאה וגדושה בחוקי הפרדה ואפליה כלפי ה"גויים" הנחותים. אבל גם מעבר לכך. לא רק הפרקטיקה ההלכתית אלא עצם האידיאולוגיה האורתודוקסית רואה בכל מי שאיננו יהודי יצור נחות. אחת הדמויות הנערצות על ציבור חובשי הכיפות הסרוגות (הציבור של תא"ל שטרן) הוא הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1935 - 1865). הרב קוק ידוע, במיתוסים עממיים, כמי שהיה חובב חלוצים חילוניים, מקרב לבבות והומניסט. על האידיאולוגיה של הרב קוק חונכו דורות של אורתודוקסים-לאומיים. מותר להניח שלא רק תא"ל שטרן אלא כל חייל וקצין חובשי כיפה סרוגה בצה"ל חונכו, כך או אחרת, על דבריו של הרב קוק. הנה מה שיש להומניסט האורתודוקסי קוק לאמר על האדם הלא-יהודי:
"ההבדל בין הנשמה הישראלית [היהודית], מאווייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה ובין נשמות הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה [!] שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי" ("אורות", עמ' קנ"ו, פרק ה').

תצלום שער ספרו של קוק "אורות" ותצלום של הקטע עליו מסתמך קדיד לפר

הרב אברהם יצחק הכהן ('הראי"ה') קוק,
האב הרוחני של הציונות הדתית ("הכיפות הסרוגות")
1865 - 1935

תא"ל שטרן, ככל חובש כיפה, חונך לחשוב שההבדל בין נפשו של יהודי ונפש הלא-יהודי הוא הבדל איכותי בעוד שההבדל בין הגוי ובהמה הוא רק הבדל כמותי. הגוי הוא בהמה משוכללת. עם השקפת עולם כזו הלך תא"ל שטרן לתפקידו כקצין החינוך הראשי של צבא ההגנה לישראל. כאשר גילה במחנה צה"ל בהמות משוכללות משרתות כחיילים אמר בדיוק את מה שחונך לומר. מה רוצים ממנו?

לכן לא אל תא"ל שטרן עלינו לבוא בטענות אלא אל עצמנו. לקחנו אדם אשר נחיתות ה"גויים" היא חלק בלתי נפרד ומהותי מעולמו הרוחני ומינינו אותו כקצין בכיר (ועוד בענייני חינוך!) בצבאה של מדינה שוויונית ודמוקרטית. צריך היה להיות ברור שרק עניין של זמן הוא עד שתתנגש השקפת עולמו של תא"ל שטרן, חזיתית, עם האידיאולוגיה של המדינה שבצבאה הוא משרת.

כי עד אשר תקום פה, חס וחלילה, מדינת הלכה, מדינת ישראל היא דמוקרטיה. החוק, המשפט והנורמות הציבוריות במדינה מבוססים על עקרונות הליברליזם הדמוקרטי. אלה עקרונות האמונה בחרויות הפרט, בזכויות האדם ובשויון לפני החוק. לעומת זאת החוק, המשפט והנורמות של האורתודוקסיה היהודית מתבססים על ההלכה הרבנית. ההלכה איננה מכירה באף אחת מחרויות הפרט ועיקרה שעבוד האדם לאלוהים ול"עול המצוות". בהלכה, זכויות האדם כפופות לקודים דתיים. בפני החוק האורתודוקסי אין שום שויון לנוכרים, לנשים, לחילונים ולנכים מסויימים. כולם נחותים (חברו לכיפה של שטרן, תא"ל עמידרור, הרי קרא לחילונים "גויים דוברי עברית"...).

כה אמר כבוד השופט העליון בדימוס חיים כהן: " [ מדינת ישראל אינה יכולה להיות מדינת הלכה ] לא משום שנורמות ההלכה הן בהכרח לא-דמוקרטיות, אלא משום שכל שיטת ההלכה היא אנטי-דמוקרטית" ! ( גליון יובל ל"פרקליט", ע' 21 ). ממש כך.

איך מצפים אנו כי ינהג אורתודוקס שהוא גם בעל תפקיד במערכת החילונית הליברלית? איזה שיקול דעת יפעילו חובשי כיפה שהם מנכ"לי משרדים ממשלתיים, פקידים בכירים או מפקדים צבאיים? מהו מנגנון קבלת ההחלטות של מי שמחוייב לאורתודוקסיה ופועל בתוך המערכת החילונית? האם יהיה שיקול דעתו על פי ערכי המדינה או על פי ערכי ההלכה? האם אפשר להפקיד את רשות השידור בידיו של ח"כ גפני? את פרקליטות המדינה בידיו של רביץ? את תקציבי העמותות ההומו/לסביות בידיו של בניזרי? בקיצור: מה אנו מצפים שיקרה כאשר אנו מתעקשים לתת לטבח חרדי לנהל מסעדה לא כשרה!?

ההלכה האורתודוקסית איננה החוק במדינת ישראל. להלכה אין שום מעמד בחוקי המדינה חוץ מדיני האישות. להלכה אין שום איזכור בחוקי היסוד ולא במגילת העצמאות. אין שום סיבה שחיינו, כאזרחים חפשיים במדינה דמוקרטית, ייקבעו או יושפעו על ידי הלכות דתיות.

אם כן, מה עלינו לעשות עם אנשים דוגמת תא"ל שטרן? האם נמנע מהם תפקידים ממלכתיים בגלל הכיפה שעל ראשם? חלילה! הרי בזה נפגע באמונתנו אנו, שאין להפלות שום אדם בגלל אמונותיו. אם נפסול את שטרן (ודומיו) בגלל אמונתו נעשה לו בדיוק את מה שהוא מנסה לעשות לחייל בן הדת הנוצרית.

לשטרן ולבני אמונתו האורתודוקסים מותר לחשוב מה שהם רוצים. לעשות מותר להם רק מה שחוקי והולם את אופיה הדמוקרטי-ליברלי של המדינה. מה שעלינו לעשות הוא לפקוח עליהם שבעים ושבע עיניים, לשמור שאמונתם לא תהפך למעשים. אסור לפגוע בזכויותיהם אבל חובה להגן על המדינה ועל זכויות וחרויות אזרחיה מפני האידיאולוגיה הדתית-אורתודוקסית והמעשים שמבקשים לעשות בנו מאמיניה.

הדברים צריכים להאמר בצורה הברורה ביותר. מעבר לכל המאבקים והמאמצים והחקיקה והבג"צים אשר יש להתמיד בהם ולא להרפות. מעבר לסבלנות ולנחישות שיש לגלות במאבק זה על דמותה של המדינה. מעבר לכל אלה עלינו להתייחס, עם כל הצער הכרוך בכך, לכל האורתודוקסים בתפקידים ציבוריים בכירים בבחינת "כבדהו וחשדהו".

כי עד אשר יוכח אחרת יש להתייחס אליהם, אל כל אחד ואחד מהם, כאל בעלי אזרחות כפולה ונאמנות כפולה: למדינת ישראל ולמדינת ההלכה. וזאת עלינו לזכור: מדינת ההלכה היא מדינה זרה ועויינת.