בלי קשר לשביתת עובדי המועצות הדתיות, במשך כל השנה מוטלים עיצומים על זוגות המבקשים להינשא,
שמימוש זכותם הבסיסית והאנושית נשלל מהם בשל התנכלות הרבנות והעדר חופש בחירה בנישואים במדינת
ישראל. רבים מהנפגעים הם עולים חדשים, אך גם תושבים ותיקים וילידי הארץ שאינם יכולים או אינם
רוצים לקבל את תכתיבי הרבנות והמועצות הדתיות.
מספר פסולי החיתון שהרבנות לא תתיר להם להינשא כלל מגיע לכאלף, מהם 92 המוגדרים כממזרים ודאיים.
בקטיגוריה שנייה מצויים מסורבי חיתון, כאלפיים איש ואשה, בהם נשים "האסורות לבעלן ולבועלן".
המספרים מרקיעים לכ-300 אלף "מנועי חיתון" - אזרחי ישראל שאינם נחשבים ליהודים על פי ההלכה. הם
ימשיכו לעבוד כאן, ליצור, לשרת בצה"ל, לחיות אתנו, ובו בזמן יהיו מנודים ומשוללי זכות היסוד של
כל אזרח - הזכות להינשא. ויש גם "מעוכבי חיתון", אנשים שאינם מקבלים היתר להינשא כי הבירור ההלכתי
בנוגע אליהם עדיין תלוי ועומד.
גם אם יסתיימו העיצומים והשביתה במועצות הדתיות, בעייתם של אלה שאינם מוכרים כיהודים על פי הרבנות
לא תיפתר. החרפה של מניעת החיתון בארץ מהם תישאר עד למתן האפשרות לכל אדם לקיים טקס דתי או
מסורתי, או, כמקובל במדינות העולם, להינשא בנישואים אזרחיים כחוק במדינת ישראל.
פרופ' נעמי חזן
יו"ר הנהלת חמדת, אגודה למען חופש מדע, דת ותרבות
|