בעלי-חיים חשים בכאב בשחיטה הדתית

מאת אנדי קוגלן

תרגום: ערן ארבל

מתפרסם באתר 'חופש' בהיתר אדיב של מגזין המדע New Scientist
בו פורסם המאמר ב-13 לאוקטובר 2009

אותות שנמדדו והתקבלו מהמוח מראים, כי עגלים חשים כאב בעת שחיטתם לפי חוקי הדת היהודית או המוסלמית, ובכך מחזקים את הטיעון הדורש את שינוי מנהגי השחיטה הדתיים על מנת להפכם פחות אכזריים.

"אני סבור שמחקרנו הוא העדות הטובה ביותר כיום לכך שזה כואב," אמר קרייג ג'ונסון, שהוביל את המחקר באוניברסיטת מאסי בפלמרסטון צפון, ניו זילנד.

ג'ונסון סיכם את תוצאות מחקרו בשבוע שעבר בלונדון, כשקיבל פרס מארגון השחיטה האנושית של בריטניה. צוותו גם הוכיח כי אם מהממים את בעל החיים קודם לשחיטתו, אותות הכאב נעלמים.

הממצאים מגבירים את לחץ הקיים כיום על קבוצות דתיות המשתמשות בשחיטה ללא הימום לשקול מחדש את מנהגיהן. "זה מוסיף עוד עדויות, אם היה בכך צורך, ששחיטת בעל חיים ללא הימומו המקדים מכאיב לו," אומר כריסטופר וואת'ס מהמועצה הבריטית לרווחת חיות החווה, הטוען כבר זמן רב שהמנהג הזה חייב להיפסק.

תוצאה מהממת

במרבית המדינות המערביות הדרישה היא להמם חיות קודם שחיטתן, אלא שקיים פטור למנהגים דתיים, במיוחד לשחיטה היהודית, בה בעלי החיים חשים את כאב השחיטה הדתית וכן גם בדהביה - השחיטה הדתית המוסלמית. קבוצות לרווחת החיות טוענות גם הן כי מסיבות של רווחה, פטורים אלו חייבים להתבטל, כפי שהדבר נעשה בנורווגיה.

מחקרו של ג'ונסון, שמומן בידי משרדי החקלאות של בריטניה וניו זילנד, מתבסס על ממצאים במתנדבים אנושיים, שהראו תבניות מסוימות של פעילות חשמלית במוח כאשר הם חשים כאב. הדפוסים, הניתנים להקלטה על ידי מכשירי EEG, שוכפלו בלא פחות משמונה יונקים אחרים הידועים כיכולים לחוש כאב.

ג'ונסון פיתח שיטה לאלחוש קל של בעלי-חיים כך, שהם אינם חשים כאב, אך מוחם עדיין מפיק אותות חשמליים המצביעים על כאב. כך ניתן לדעת אם היו חשים כאב בעֵרותם.

הצוות חתך תחילה את צווארם של עגלים בתהליך הזהה לשחיטות היהודית והמוסלמית. הם זיהו אות כאב עד כ-2 דקות לאחר החיתוך הראשוני. כאשר צווארם נחתך, עגלים איבדו את ההכרה בערך לאחר 10 עד 30 שניות, לעתים גם מאוחר יותר.

מנהג אכזרי

החוקרים הראו כי הכאב נובע מחיתוך העצבים שבצוואר ולא מאיבוד דם. העצבים הקטועים שולחים אותות כאב עד לרגע המוות. כאשר היממו את בעלי החיים חמש שניות לאחר החיתוך אותות הכאב נעלמו מייד.

"זו לא הייתה הפתעה עבורי", אמר ג'ונסון, "אבל במונחים של הקהילה הדתית, הם מתעקשים כי בעלי החיים אינם חשים כאב בזמן השחיטה. תוצאות המחקר עשויים להיות להם הפתעה".

ג'ונסון שיבח את העוסקים בדהביה מוסלמית בניו זילנד ובמקומות אחרים בעולם, שאימצו את הימום בעלי החיים קודם לשחיטתם. הם משתמשים בסוג של הימום חשמלי שבעלי החיים מחלימים ממנו במהירות במקרה ולא נשחטו, כהוכחה לכך שבעל החיים בריא ולכן נחשב ההאלאל (המקבילה המוסלמית לכשרות) סביר.

ירידת לחץ הדם ופיחות בחמצן למוח

נציגים של שתי הדתות הגיבו בטענה, שההימום עצמו פוגע בחיות. נציג של 'שחיטה בריטניה' גם טוען, כי חיתוך הצוואר מהיר ביותר ובכך משמש הימום בפני עצמו. הוא הוסיף כי יש די עדויות לכך ששחיטה דתית היא הומאנית.

"שחיטה היא מיידית, וכתוצאה מירידה בלחץ הדם [והחוסר בחמצן] במוח, בעל החיים מאבד את הכרתו תוך שתי שניות" אמר אותו נציג דתי. "זה מתאים להגדרה החוקית של הימום בכך, שזהו תהליך הגורם לאיבוד הכרה מידי, הנמשך עד למוות".

אחמד גאנם, שוחט האלאל בניו זילנד אומר, כי הדם אינו מתנקז כראוי מבעלי חיים המומים, למרות שטענה זו נסתרה לאחרונה על ידי מחקר באוניברסיטת בריסטול בבריטניה.

גאנם מצטט מחקר מ-1978 שהסתמך על מדידות EEG ונוהל בידי ווילהלם שולץ מאוניברסיטת האנובר בגרמניה, שמסקנתו הוא, ככל הנראה, ששחיטת האלאל הינה הומאנית יותר משחיטה לאחר הימום. שולץ עצמו, שנפטר ב-2002, הודה בדיווחו, כי ייתכן והיה פגם בשיטת ההימום במחקר שערך, והיא לא פעלה כראוי.

אתר חופש מצהיר: שחיטה דתית היא אכזרית לבעלי החיים הנשחטים. מחקרו של ג'ונסון מאשר זאת בממצאיו, לפיהם אותות שנמדדו והתקבלו מהמוח מראים, כי עגלים חשים כאב בעת שחיטתם לפי חוקי הדת היהודית או המוסלמית, ובכך מחזקים את הטיעון הדורש את שינוי מנהגי השחיטה הדתיים על מנת להפכם פחות אכזריים