הרדמת בעלי חיים קודם שחיטה

כל מי שיצא לו לגלוש באתר אנונימוס יודע ומכיר את דרך הייסורים שעוברות הבהמות בבתי המטבחיים. אין מדובר רק ברגע השחיטה עצמו, אלא בכל השהות של הבהמות באתר הנורא הזה, שיכולה להימשך עד 24 שעות. אינני רוצה להלאות את הקורא בתיאורים מצמררים של כתבי עיתונים וצלמים שונים שביקרו שם ותיעדו זאת. מעבר לכך שזוהי עבירה ברורה על חוק צער בעלי חיים, יש בכך תעודת עניות לכל חברה אנושית שבחסותה מתקיימים ופועלים מוסדות אלו, יום יום ושעה שעה.

פעמים רבות תהיתי מדוע לא מרדימים את החיות לפני כן וחוסכים מהן את הייסורים הנוראים. צורות שונות של הימום וטשטוש מחוייבות במדינות מתוקנות רבות, אך לא אצלנו. חשדתי שיש בכך איזשהו איסור הילכתי, ולכן - כאשר רכשתי את מערכת השו"ת (שאלות ותשובות) הממוחשבת של אוניברסיטת בר אילן, אחד הדברים שמיהרתי לבדוק הוא האם באמת ישנו איסור הילכתי בהרדמת בהמות לפני השחיטה.

השורה התחתונה - למי שלא רוצה להמשיך ולקרוא את הדיון המפורט בנושא זה - היא שהדבר מותר ואין בו שום בעייה הילכתית. הבעייה היחידה היא שהדתיים חרדים מפני שינוי כלשהו בתהליך הקיים, שמא הוא "יפרוץ גדרות" ויביא בסופו של דבר לאכילת נבלות וטריפות, רחמנא ליצלן. מהטעם הזה בלבד הם גורמים לצער בעלי חיים איום ונורא, יום יום ושעה שעה.

ההדגשות בפסקאות שונות בקטעים המובאים להלן הן שלי. מטרתן להראות את מערכת השיקולים הנוגעים לאיסור, שאינם קשורים להלכה כלל ועיקר. רובן הן מהסוג שאנחנו מכנים "כיסוי תחת".

והנה הדברים שכתב הרב משה פיינשטיין, מגדולי הפוסקים של הדור האחרון:

אם יש מקום להתיר להוליך הבהמות לתוך תא שבתוכו געז /גז/ כ"ב אדר תש"כ. מע"כ ידידי הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהר"ר יוסף מרדכי בוימעל שליט"א. הנה בדבר שרוצים מהמדינה להנהיג להוליך הבהמות לתוך תא שבתוכו מזרימים געז ומשהין אותן שם זמן קצר עד שמשפיע על מרכז העצבים ומתבטלים מזה חושיה והרגשותיה למשך זמן קצר וכשיעבור הזמן הדרא לבריאותה לכל חושיה והרגשותיה כמתחלה דהוא כמתעוררת מן השינה, אם הוא אמת ברור שלא נתקלקל בזה כלום מדברים המטריפים איני רואה בזה שום איסור שודאי אם ירדימו אותה כמו שמרדימים חולים קודם שעושין הרופאים להם אפעריישאן שאין מרגישים כלום בחתיכת בשרם לא היה שום חשש בהשחיטה וכדכתב כן גם כתר"ה דלא נמצא שהבהמה צריכה להיות ערה בשעת השחיטה.

לאחר בירור הלכתי נוסף ברוח דומה הוא מוסיף:

ואין לומר דיש אולי לחוש שמא לא אמדו יפה והיה שם געז במדה שתמות אבל שמ"מ תחיה זמן קצר שהיא מסוכנת, דודאי לענין המדת חסידות שאין בזה איסור יש לסמוך על האומדנא דהבקיאין ועל מה שחוששין להפסדם דהיתה מדה מועטת שאם יעבור זמן קצר תחזור לאיתנה כמקדם. ולכן כשיהיה פירכוס אחר שחיטה מותרת אף להמדת חסידות.

["מותרת אף להמידת חסידות" פירושו מותרת גם לאלו המחמירים - י.ש.]

לאחר שהתיר את המעשה מוסיף הרב פיינשטיין את הפיסקה הבאה שבאה כנראה מהלב ולא מהראש:

אבל מ"מ צריך להשתדל בכל האפשר לבטל גזירה זו ששונאי ישראל רוצים להנהיג והשי"ת יעזרנו. ידידו מוקירו, משה פיינשטיין

להלן דיון נוסף בשאלה. העונה הוא הרב מרדכי יעקוב ברייש, גם כן פוסק בן המאה שעברה, בעל "חלקת יעקוב". לאחר דיון הילכתי מסובך שבו הוא מנסה להסביר מדוע יש לאסור את ההרדמה ומרגיש שהוא לא מצליח כל כך לשכנע אפילו את עצמו, הוא כותב:

וחוץ מזה לפרוץ גדר גדול שמסרו אבותינו נפשם ע"ז שלא למעול מעל בהשחיטה שבזה תלוי קדושת ישראל, וכמה מכשולות יבא מזה לאחר שיופרץ הגדר ואפילו בתנאים היותר קשים, לאחר כך כשיותרו התנאים, מחמת כבוד הממשלה וכדומה לא יהיה אחר כך כח בהרבנים לאסור מפאת חסרון התנאים ויבא מזה ממש ח"ו לאכילת נבלות וטרפות, והקולר יהי' תלוי על צוארן של מתירין הראשונים ויהי' אחר כך מהצועקין ואינם נענים - ועי' רש"י בעירובין ו' א' רב בקעה מצא, עמי הארצות היו ומזלזלים במצות והחמיר עליהן לעשות סייג להרחיקם מעבירה כאדם הגודר בקעה פרוצה לשומרה עכ"ל, ובאיזה בקעה לדאבוננו אנו כעת, ולא די שאין לנו כח לגדור גדר נפרוץ עוד הגדר שהיה עד כעת אתמהה. מי שיש לו יראת ה' בלבבו יתבונן איזו אחריות נוטל עליו דבר שהגאונים וקדושים שבכל קצוות תבל יראו לנפשם לנגוע בקצהו ולהיות ממסייע כל שהו ואדרבה מסרו נפשם על זה ואנו קטנים וקטנטנים ניקח האחריות על נפשינו.

וכעת תשובתו של הרב יחיאל יעקב ויינברג - ראש בית המדרש לרבנים בברלין:

הכנסת בהמות לחדר מלא אויר מחניק קודם שחיטתן ב"ה, יום ד' כ"ו בשבט תש"כ מונטרה לידי"נ מאז ועד היום הרב הגאון המפורסם מהרא"ל שור שליט"א ברכת שלו' יום טוב הי' לי היום שקבלתי את מכתבו מלא אהבה וידידות אשר מים רבים ומאורעות גדולים לא יוכלו לכבותה. וכמים הפנים לפנים כן לב האדם. תמיד אני דורש מפי עוברים ושבים מאמריקה על שלו' כת"ר ושלום ביתו, וב"ה משביעות אותי רצון הידיעות שאני מקבל מהם. וה' לא יסיר חסדו ממנו כל הימים. וע"ד דרישת הממשלה להכניס את הבהמות קודם שחיטתן לחדר מלא אויר מחניק כדי להדהים אותן שלא ירגישו צער ופחד השחיטה - בשאלה זו כבר עסקו רבים... והנה דעת הרשב"א שכל אלה שנשנו במשנה הם בכלל מסוכנת וצריכה פירכוס. והנ"ל רוצה להוכיח שהבהמה המהוממת באויר מחניק אינה בגדר מסוכנת ואינה צריכה פירכוס, ואיני רוצה לחזור על דבריו, אף שהם נראים לי. והגרש"ד כהנא זצ"ל מווארשא - ירושלים במכתבו הנדפס בספר הנ"ל הסכים לו, אלא שמטעמים פוליטיים יעץ שלא לפרסם היתר זה, שהיתרים כאלה עלולים להזיק למלחמת מגן נגד גזירת השחיטה, והיום ידרשו סגירה בחדר עם אויר מחניק ומחר ידרשו הימום בחשמל ואין לדבר סוף. ולפי דעתי אין לבקש היתרים מרבנים בעלי הוראה, כי יודע אני שהיתר זה לא יתקבל על לב כמה מהיראים, שאינם רוצים בשום אופן לשנות מדרכי השחיטה הנהוגה מדורי - דורות. ובשיחה שהיתה לי עם ידידי המנוח הגאון האדיר ר' מנחם זמבא זצוקלה"ה הי"ד (אבלח"ט), אמר לי בחכמתו שבשאלה זו יכריעו לא בעלי הלכה אלא בעלי סוד וקבלה, ה"ה האדמו"רים של החסידים והם לא יסכימו לשום היתר. ולכן ישתקע הדבר, כי בהיתר זה יביאו למחלוקת ולעשיית שתי תורות בישראל. ידידו הנאמן יחיאל יעקב וויינברג

פסקי הלכה אלה הם מלפני כחמישים שנה. מעבר לחשש שמא ההיתר יפרוץ גדרות כלשהן, ישנו עוד חשש שמא ההרדמה תהרוג את הבהמה ונמצאנו שוחטים נבלה. כל הרופאים, גם לפני חמישים שנה, אמרו שאין בהרדמה כדי להמית בהמה, אבל כמה מהרבנים טוענים שאין להאמין כל כך לרופאים, וכן שכל בהמה היא מקרה בפני עצמו ואולי יש כאלו שימותו בהרדמה.

התקדמות הרפואה מאז ועד היום מבטיחה הרדמה ללא סיכון המתה. גם בני אדם מוכנים לסכן את עצמם בהרדמה - לא רק כאשר יש הכרח, אלא אפילו לניתוחים קוסמטיים, ואין לכך שום איסור הילכתי.

הדבר מפליא עוד יותר מאחר ורבנים רבים טוענים שצער בעלי חיים הוא מצווה מהתורה, וכולם מודים שזו לפחות מצווה מדרבנן.