מהו עם?
תגובה מאת עומר להערות
המערכת למאמרו המקורי "אין עם יהודי"
אני מהסס לענות לצוות חופש,
כי בסופו של דבר מדובר בויכוח על מילים. מילים, כפי שריצ'רד דוקינס כתב, נועדו
לשמש אותנו, ולא להפך. הויכוח האם היהודים הם 'עם' או 'לא עם' הוא קצת טפשי, כמו
הויכוח על האם אנחנו חיים בעידן "פוסט-מודרני". תלוי בהגדרה.
ובכל זאת, למילים יש משמעות. אם
מנתקים את ההגדרה של עם מהטריטוריאליות, יוצרים עם יהודי - אבל משתמשים במונח
בצורה שונה מזה המקובלת. פשוט אין "עם יהודי" באותו המובן שיש "עם
יפני".
הדוגמאות שצוות חופש מביא
ל"עמים בלי ארצות" הן בעייתיות. הכורדים והארמנים הם ללא ספק עמים עם
ארץ, פשוט בלי מדינה. גם ההודים, האירים והפולנים עברו תקופות ללא מדינה, ואף אחד
לא חושב שהם לא היו עמים בגלל זה. לא ברור לי אם יש טעם לדבר על "אומות"
של אמריקנים ילידים, למרות שעושים את זה מידי פעם, אבל לשבטים או לאומות הללו יש
שמורות שבהן יש להם ריבונות עצמית, גם אם מוגבלת (http://en.wikipedia.org/wiki/Indian_reservation). אני לא יודע מספיק על
הצוענים, אבל הם לא עם במובנים הרגילים של המילה (האם מישהו באמת חושב שיש עם
צועני באותה הדרך שבה יש עם רוסי, צרפתי או אמריקני? אני בספק). בכל מקרה, לצוענים
יש הרבה יותר במשותף בינם לבין עצמם מאשר ליהודים: שפה משותפת, תרבות משותפת,
ואורח חיים משותף.
הדת היהודית אכן מדברת הרבה
על ארץ ישראל. אז מה? מוסלמים מתפללים לכיוון מכה חמש פעמים ביום. האם יש עם
מוסלמי? לומר שהעם היהודי "שמר על
זיקתו [אל ארץ ישראל],
ערג אליה, התפלל, שר, ערך טקסים, והיה מוכן למוזרויות מדהימות... על מנת להגיע אליה"
נראה לי כמו הגזמה פראית. ישראל הייתה במרחק של מאות או אלפי קילומטרים בודדים
מריכוזי היהודים בעולם, לא על המאדים. עד לציונות, הנוצרים והמוסלמים עשו מאמץ
הרבה יותר גדול בכדי להגיע לישראל מהיהודים. נכון שיהודים רבים הלכו אחרי שבתאי
צבי, אבל מוסלמים הלכו אחרי מוחמד ומורמונים אחרי בריגהם יאנג. אנשים דתיים עושים
לפעמים דברים מוזרים. זה לא הופך אותם לעמים.
צוות חופש טוען ש"רבים בעם היהודי... לא היו דתיים, אבל בהעדר
מסגרת ממלכתית משלהם ראו בהלכה היהודית, או בחלקים ממנה, את הדבק החיוני המלכד
אותם עם אחיהם בארצות אחרות, ועם המורשת ההיסטורית של העם בעברו".
אפשר לראות עדויות לזה? אני מודה שאני סקפטי לגבי המחוייבות האדירה של "רבים
בעם היהודי" ל"דבק המלכד אותם עם אחיהם", בין אם הוא
"חיוני" ובין אם לאו, ול"מורשת ההיסטורית של העם בעברו".
בסופו של דבר, צוות חופש
מתחמק מלהציע פתרונות לבעיות שבקונספט של עם יהודי. האם יכול להיות "יהודי
נוצרי"? כפי שיכול להיות "פולני נוצרי"? אם מי ששניים מהוריו אינם
יהודים יכול להיות יהודי בתל אביב, למה הוא לא יכול להיות יהודי בניו יורק? האם
נרחיב את ההגדרה של "יהודי" עד שהיא תחפוף לחלוטין את ההגדרה של
"הומו ספיינס"? לומר ש"העתיד יקבע" את התשובות לשאלות האלו זו
התחמקות.
הערה לגבי אמירתו של ד"ר
ליבוביץ' ז"ל: אני לא מכיר את ההקשר, אבל ברור ש"קבוצת אנשים" אף
פעם לא מגדירה את עצמה כעם. פסודו-אינטלקטואלים עם הרבה יותר מדי זמן פנוי
(כמוני), מעסיקים את עצמם בשאלות כאלו. לרוב האנשים יש פשוט דרכים יותר טובות
לבזבז את זמנם.
מרץ 2006