החזירו אותם בשאלה, אל חיק היהדות

מאת: ליאור נ.

מה היא יהדות? היהדות היא תהליך מתמיד, בן אלפי שנים, של התרחקות מפאגאניות. זה התחיל ממעבר לעבודת אל יחיד, המשיך בביטול צלמו המוחשי, והגיע למונותיאיזם אמיתי ושלילת אלוהויות אחרות. מאוחר יותר גם בוטל זבח הקורבן, כחלק מאותו תהליך, ומנהגים נוספים הובנו כפאגאניים בדיעבד ונסוגונו מהם.

זו היהדות בעיניי, כפי שהיא משתקפת מן ההיסטוריה שלה: ההכרה בכוח ההבנה האנושי כפרשן מתמיד ודינאמי של המציאות הגשמית והרוחנית סביבנו. אבל זה התחיל לקפוא מאז גיבוש ההלכה לפני מאות בודדות של שנים, ומאז הקמת מדינת ישראל והרבנות, היהדות קורסת חזרה לפאגאניות: קמעות ומזוזות, סרטי-עור מלופפים ותרנגולות מסוחררות, אבנים קדושות ואדמות שרוח להן, סירוב לקחת חלק בחברה הכוללת, הפניית עורף לערך הלימוד וההשכלה, התניה אתנו-צנטרית מעוותת (ע"ע גיור אורתודוקסי) להשתייכות קהילתית, ערוות פתייניות על ראשן ובגרונן של נשים, מלחמות קודש. לא שהפולחנים חדשים, אלא שההבנה שהם פאגאניים (כמו הקרבת זבח בזמנו) היא חדשה יותר, כי התודעה האנושית מתפתחת.

עורו, אחים. אין יותר יהדות. זו כת איסלאמיסטית בדלנית אנטי-ערבית ותו לא. האתנוס היהודי, שנתהווה מתוך צמיחה רוחנית, שוקע ומתפורר כיום בשל גוויעה רוחנית מקבילה. הפיתרון: החזירו אותם בשאלה, אל חיק היהדות. חיפרו להם, שכנעו את ילדיהם, פתו אותם, הראו להם, חישפו אותם, גלו להם. שיטפו את מוחם, מלאו את רוחם, השביעו את חושיהם. עם ישראל מחכה לשאלה.