על הזהות היהודית

בעמוד זה - ההקדמה וחלק ראשון ('על "מיהו יהודי"') בלבד
את המאמר השלם, בקובץ zipped word, ניתן להוריד כאן

הקדמה

חיבור זה נכתב על רקע המאבק המתחולל בארץ בשאלות דת ומדינה. אחת מהטענות שמושמעות לעיתים קרובות במאבק הזה היא שזהותו היהודית של אדם תלויה בכך שיקיים את חוקי הדת היהודית. לפי טענה זו, יהודי המקיים את חוקי ההלכה הוא יהודי טוב יותר מיהודי חילוני, שאינו מקיים אותם.

טענה זו, למרות שהיא שגויה, הולכת ומתפשטת, וכיום יש רבים שנוטים לקבל אותה. חמור מכך, מעטים במחנה החילוני יוצאים כנגד הטענה זו, ולכן יש גם חילונים רבים המאמינים בה. טענה זו מהווה סכנה, בכך שהיא מביאה לעיתים חילונים המאמינים בה לאחת משתי תוצאות שליליות:

חלק מהיהודים החילונים מרגישים נחותים ליד יהודים דתיים. הם מרגישים שהם אינם "יהודים טובים" ולעיתים מרגישים צורך לפצות על כך. לכן, חלק מהם נופלים קורבן למיסיונרים החרדים המכנים את עצמם "המחזירים בתשובה". ככל שמספרם של חילונים אלה יעלה, כך ישראל תתקרב לחזון החשוך של "מדינת הלכה".

חלק אחר מהיהודים החילונים מתנכרים לזהותם היהודית - "אם יהדות זה לקיים מצוות, אז אני איני רוצה להיות יהודי!". אותם חילונים מאבדים את היהדות כמקור עשיר של תרבות וחוכמה. מעבר לכך, הם מאבדים את זהותם היהודית, ולעיתים מאמצים לעצמם זהויות לאומיות פיקטיביות, כמו "זהות ישראלית", "זהות עברית" או "זהות כנענית". כך, העם היהודי מאבד את בניו. ככל שמספרם של חילונים אלה יעלה, העם היהודי ילך ויתפורר.

שתי התוצאות האלה הן רעות. שתי התוצאות האלה מובילות למותו הכואב של החזון הציוני. את שתי התוצאות הללו יש לבלום. וכדי לבלום אותן, יש להפריך אחת ולתמיד את הטענה השקרית כאילו הזהות היהודית משמעותה לפעול לפי חוקי ההלכה. זה מה שחיבור זה בא לעשות. בחלק הראשון, נעסוק בזהותו היהודית של הפרט - בשאלות "מיהו יהודי?" ו"מה עושה אדם ליהודי?". בחלק השני, נבדוק מה אומרת הזהות של היהודי, שהוגדרה בחלק הראשון, לגבי מדינת היהודים - "מהי באמת מדינה יהודית?". בחלק השלישי, נטפל בשאלת המיעוטים הלאומיים: "מה מעמדם של לא-יהודים במדינת היהודים?".

חלק ראשון: על "מיהו יהודי?"

מיהו יהודי?

"יהודי" הוא כינוי לשני דברים שונים, אם כי קרובים זה לזה: האחד הוא בן לעם היהודי, והשני הוא בן לדת היהודית. על כן אין משמעות לשאלה הכללית "מיהו יהודי?" אלא יש לדייק ולשאול "מיהו בן לעם היהודי?" וכן "מיהו בן לדת היהודית?".

מיהו בן לעם היהודי?

מהו עם? עם הוא קודם כל קבוצה של אנשים. אבל לא סתם קבוצה של אנשים, אלא שיש לקבוצה הזו מאפיינים משותפים. לדוגמא, תרבות, היסטוריה, לשון (ויש האומרים שגם טריטוריה משותפת, ערכים משותפים וגורל משותף). המאפיינים האלה הם דבר שנוצר עם העם, הם דבר שמתפתח כאשר הקבוצה הזו של האנשים חיה ביחד, במשך זמן. אך "עם" מאופיין ע"י דבר נוסף, וזהו רגש השייכות שמאפיין את בניו. ההשתייכות לעם היא חלק חשוב מהזהות של כל אדם: אדם רואה את עצמו כבן לעם מסויים, והוא חושב ומדבר ומתנהג בהתאם. הלאומיות ניכרת בכל התנהגותו ומחשבתו של אדם. ברוב המקרים הוא ידבר בשפת עמו. הוא יחגוג את החגים של העם שלו ולא של עמים אחרים. הסיפורים שיספר לילדיו יהיו סיפורי העם של עמו. הוא יעדיף לחיות במולדת עמו על פני כל ארץ אחרת, ולא משנה מה מצבה של מולדתו. לעיתים, הוא גם יאמין בערכים המקובלים באותו עם.

אם נסכם, "עם" (או "לאום") הוא קבוצה של אנשים שיש לחבריה מאפיינים משותפים, ושכל אדם החבר בה מזדהה עימה, מרגיש שייכות אליה. כל אדם שמזדהה עם העם, וקשור אליו בחלק מהמאפיינים שלו, הוא בן לאותו עם.

מספר דוגמאות למאפיינים של עם:

• היסטוריה - לכל עם יש היסטוריה משותפת. מדובר באירועים ותהליכים שקרו לכל העם ונחרתו בזיכרון הלאומי שלו. כדי שאדם יוכל להיות שותף למאפיין זה, עליו להכיר את ההיסטוריה של הלאום, ולהבין את המשמעות שנותנים בני הלאום לאירועים ותהליכים שונים בהיסטוריה זו. דוגמאות לאירועים שהייתה להם השפעה על לאום: מלחמת האזרחים האמריקאית, המהפכה הצרפתית, מלחמת טרויה.
  
  
• תרבות - לכל עם יש תרבות. תרבות כוללת בתוכה שירים עממיים, סיפורי עם, חגים, אמנות, ערכים, ספרות, שירה, סגנונות בנייה, נימוסים, מנהגים, מאכלים ועוד. לחלק מהעמים יש שפה לאומית, המכילה בתוכה ניבים, פתגמים, מטפורות וביטויים, שהם חלק מתרבותו של העם. על אדם, המעוניין להיות שותף למאפיין זה, להכיר את תרבות הלאום ולהטמיע אותה.
  
  
• מולדת - לרוב העמים יש טריטוריה שמהווה המולדת של העם, הטריטוריה בה התפתח העם לראשונה. לרוב, עמים מרגישים קשורים למולדתם, ורוב התרבויות כוללות גם יצירות הקשורות למולדת, לדוגמא שירים וסיפורים אודותיה.

נבחן את המאפיינים של העם היהודי:

• היסטוריה - לעם היהודי היסטוריה ארוכה, מן הארוכות שבעמי העולם. היא נמשכת מאז ממלכת יהודה העתיקה, דרך הבית השני והחורבן, דרך הגלות, כאשר היהודים ישבו כנטע זר בין האומות השונות, ועד היום. דוגמאות לאירועים משמעותיים במיוחד בהיסטוריה של העם היהודי: חורבן בתי המקדש, הצהרת כורש, המרד הגדול, ההתאבדות במצדה, מרד בר-כוכבא, גירוש ספרד, הצהרת בלפור, השואה.
  
  
• תרבות - לעם היהודי יש את החגים שלו, את השירים, סיפורי העם, והמיתוסים שלו. יש מוסיקה יהודית. יש ערכים יהודיים: לדוגמא, ערך קדושת החיים וערך העזרה לחלש בחברה. יש מנהגים יהודיים, סגנונות בנייה יהודיים, אומנות יהודית, וכמובן שפה יהודית - העברית. אמנם, בתקופת הגלות לא תמיד דיברו היהודים עברית, אך הם למדו את השפה כשפת קודש ולא כשפה לענייני יום-יום.
  
  
• טריטוריה - גם לאחר שהיהודים הוגלו מארץ ישראל, עדיין הייתה בקרבם זיקה גדולה לארץ: "לבי במזרח ואני בסוף המערב", "בשנה הבאה בירושלים", "בארץ ישראל קם העם היהודי... לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע, שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו".

אם כן, מיהו בן לעם היהודי? כל אדם שמקיים את התנאים הבאים:

1. על אותו אדם להרגיש שייכות לעם היהודי. קשה להסביר את הרגש הזה במילים, אבל אם אדם מרגיש בלבו "אני בן לעם היהודי", הרי שהוא מקיים את התנאי.
   
   
2. על אותו אדם להיות שותף למאפייני העם היהודי, או לפחות לחשובים שבהם. אם האדם מפנים את ההיסטוריה היהודית (מאפיין היסטורי) או שתרבותו של האדם יהודית (מאפיין תרבותי), הרי שהוא מקיים את התנאי. עם זאת, אדם אינו חייב להיות שותף לכל המאפיינים, ויכול גם להיות שותף אליהם חלקית - אם יהודי אינו יודע עברית או שהוא אינו חי בארץ ישראל, דבר זה אינו עושה אותו פחות יהודי.

שני התנאים האלה הם כמעט בלתי אפשריים לבדיקה, אולם הם אלה הקובעים את שייכותו של אדם לעם היהודי. לכן אין הרבה מקרים של אדם העובר מעם לעם.

מיהו בן לדת היהודית?

לפי ההלכה, התנאים להשתייכות לדת היהודית הם אלה:

1. כל אדם שאמו יהודיה, שייך לדת היהודית. לפי הזרם הרפורמי, גם מי שאביו יהודי שייך לדת היהודית.
   
   
2. כל אדם שהתגייר, שייך לדת היהודית. גיור כולל בתוכו לימוד מעמיק של הדת היהודית, ומספר טקסים, לדוגמא, ברית מילה. פרטי הגיור משתנים מזרם לזרם.

יש לשים לב שהתנאי הראשון איננו תנאי דתי, אלא תנאי בעל אופי לאומי - הוא אינו קשור לאמונתו של האדם, אלא למוצאו. כלומר, כל מי שנולד לאם יהודיה הוא בן לדת היהודית, אפילו אם הוא כלל אינו מאמין בדת הזו. על הסיבה לכך נעמוד בסעיף הבא.

מהו הקשר בין הלאום היהודי לדת היהודית?

גם הלאום היהודי וגם הדת היהודית נוצרו בעת העתיקה. באותה תקופה לכל עם הייתה דת משלו, ובעיני עובדי האלילים - לכל עם היה אל שלו, ששמר עליו, והדבר השפיע לא מעט גם על היחסים בין עמים. לדוגמא, כאשר שני עמים נלחמו, האמונה הייתה שגם שני האלים נלחמים ביניהם, והאל של העם המנצח נחשב חזק יותר מהאל של העם המובס. הדת היהודית גם היא הייתה דת של עם אחד - העם היהודי, אף על פי שהיא לא קיבלה את ההשקפה האלילית הטוענת שלכל עם האל שלו.

ההשקפה הדתית, שעל פיה הדת היהודית היא דתו של העם היהודי, משפיעה על הרבה היבטים באמונה. מהשקפה זו נובעים הרעיונות בדבר "עם בחירה", ומצוות כגון "בר המצווה" ו"ברית המילה". מהשקפה זו נובע גם התנאי הראשון להשתייכות של אדם לדת היהודית - היות והדת היא דתו של העם היהודי, ניתן להשתייך אליה ע"י השתייכות לעם היהודי.

גם העם היהודי הושפע מאוד מהדת היהודית - בהיסטוריה, בתרבות ובטריטוריה:

• היסטוריה - לדת היהודית היה תפקיד מכריע בעיצוב ההיסטוריה היהודית: בימי בית ראשון, רוב המלכים נבחרו ע"י הנביאים. בתחילת תקופת הבית השני, המדינה היהודית הייתה תיאוקרטיה (שלטון הדת) ושליטה היה הכוהן הגדול. בנוסף, האיסור על יהודים להתחתן עם "גויים", או האיסור לאכול חזיר, יצרו שנאה ובוז כלפי העם היהודי אצל העמים ההלניסטיים. הם ראו את העם היהודי כעם ברברי, ונהגו כלפיו בהתאם. במשך רוב תקופת הגלות, הדת גרמה לרוב היהודים להסתגר בקהילות יהודיות, בהן יהיה קל יותר לשמור על המצוות היהודיות. השפעה זו של הדת על ההיסטוריה היהודית נמשכת עד היום.
  
  
• תרבות - רוב רובה של התרבות היהודית נובע מהדת היהודית. סיפורי העם היהודיים באים בעיקר מכתבי הדת היהודית. התנ"ך עצמו מכיל, מלבד מסרים דתיים, גם שירה (שיר השירים), ספרות (איוב), פילוסופיה (קהלת) ועוד דברים היוצרים תרבות. סיפורים אלה גם נתנו השראה לשירים וסיפורים מאוחרים יותר, לדוגמא, "בעין דור" של טשרניחובסקי. הרבה ביטויים בשפה העברית צמחו מכתבי הדת היהודית: "המן הגורן או מן היקב?", "הרצחת וגם ירשת?". החגים והמנהגים היהודיים באים כמעט מהדת בלבד. מאכל ה"חמין" (צ'ולנט) נוצר כתוצאה מהאיסור להדליק אש בשבת (הבישול של ה"חמין" מתחיל ביום שישי ומסתיים ביום שבת, וכך לא חייבים להדליק אש כדי לאכול אוכל חם בשבת). ויש עוד אינספור דוגמאות.
  
  
• חלק מהערכים של הדת היהודית הפכו גם לערכים מרכזיים של העם היהודי. "ערך קדושת החיים", למשל, הוא אחד מהערכים המרכזיים בדת היהודית: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים ד, 15), "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו".
  
  
• טריטוריה - לפי הדת היהודית, ארץ ישראל ניתנה לעם היהודי מאלוהים. דברי חז"ל מלאים בסיפורים ואמרות על קדושת ארץ ישראל ויופיה. אם כן, הדת חיזקה את הקשר של העם היהודי עם ארץ ישראל.

בנוסף לכל אלה, הדת היהודית כשלעצמה היא מאפיין של העם היהודי. היות וכל מי שנולד לאם יהודיה הוא בן לדת היהודית, כמעט כל בני העם היהודי הם גם יהודים לפי הדת, וכך הדת תורמת לתחושת סולידריות בעם היהודי, ואף ליכדה אותו במשך תקופות ארוכות.

לסיכום, הדת היהודית היוותה בעבר, ואולי גם היום, את הדת הלאומית של העם היהודי. הייתה לה השפעה ניכרת על ההיסטוריה, התרבות והטריטוריה היהודיים, ועד היום הדת היהודית מהווה אחד מהמאפיינים של העם היהודי.

עתה, נבחן מספר שאלות לאור הטענות שהוצגו:

האם ייתכן אתאיסט בן לעם היהודי?

לפי ההגדרה שהוצגה קודם למושג "בן לעם היהודי", אין קשר בין אמונתו של אדם לשייכותו לעם. כל עוד אדם מרגיש שייך לעם היהודי, והוא אכן קשור לחלק מהמאפיינים של העם היהודי, הרי שהוא בן לעם היהודי, ולכן התשובה היא כן.

האם ייתכן אתאיסט בן לדת היהודית?

כל אדם הנולד לאם שדתה היא הדת יהודית, דתו יהודית גם כן. על כן, אתאיסט בהחלט יכול להיות גם יהודי ע"פ הדת. השאלה היא אם אתאיסט, שאינו מאמין בקיומו של אלוהים, ירצה להגדיר את עצמו כבן לדת היהודית.

האם ייתכן בן לעם היהודי השייך לדת שאינה הדת היהודית?

הדבר בעייתי, שהרי כל דת כוללת בתוכה גם תרבות וערכים מסוימים. על כן, האמונה בדת שאינה הדת היהודית עלולה להתנגש עם הזדהות עם תרבותו וערכיו של העם היהודי. עם זאת, אם אדם מרגיש שייכות לעם היהודי, וכן מצליח ליישב לעצמו את הסתירה בין אמונה בדת אחרת לבין השתייכות לעם היהודי, הרי שהוא בן לעם היהודי, גם אם דתו אינה יהודית.

האם ייתכן בן הדת היהודית שאינו בן לעם היהודי?

כן. אם אדם הוא בן לדת היהודית, בין אם מתוך גיור ובין אם מתוך זה שהוא בן לאם שדתה יהודית, אך אינו מרגיש את עצמו שייך לעם היהודי, הרי שהוא אינו שייך לעם היהודי. אדם כזה יכול להיות בריטי, צרפתי, אמריקאי או כל לאום אחר שהוא יהיה ישתייך אליו. לדוגמא, בתקופת האמנציפציה בצרפת היו לא מעט יהודים שהגדירו את עצמם "צרפתים בני דת משה".

עם זאת, אם אדם כזה יחליט במהלך חייו שהוא רוצה להשתייך לעם היהודי, הרי שהוא יוכל לעשות זאת בנקל, שהרי בהשתייכותו לדת היהודית הוא גם משתתף בחלק ממאפייני העם היהודי.

האם אדם יכול להצטרף לעם היהודי ע"י גיור?

אדם הרוצה להתגייר, חייב לעמוד בכמה דרישות. אחת מדרישות אלה היא הכרת הדת היהודית, ובין השאר - את עיקרי הדת, אמונותיה, הדעות שבה, ערכיה, תולדות העם היהודי, מנהגים ותורה שבעל פה. אין ספק שידע זה מעניק למתגייר את הידע שהוא צריך כדי להשתתף במאפייני העם היהודי, הן דרך המאפיין ההיסטורי והן דרך המאפיין התרבותי. כמו כן, היות והדת היא בעצמה קשר, הרי שהגיור מעניק למתגייר גם השתתפות במאפיין הדתי של העם היהודי. לכן, כל מתגייר, שרוצה להשתייך לעם היהודי ואכן מרגיש שייכות אליו, הוא בן לעם היהודי.

סיכום:

יהודי היא מילה בעלת שתי משמעויות - בן לעם היהודי ובן לדת היהודית. בן לעם היהודי הוא כל מי שמרגיש שייכות לעם היהודי ושותף לחלק ממאפייני העם היהודי, שאלה הם - ההיסטורי, התרבותי, הטריטוריאלי והדתי. בן לדת היהודית הוא כל מי שאמו יהודיה או התגייר (ולפי הזרם הרפורמי - או שאביו יהודי). הדת היהודית נוצרה כדתו הלאומית של העם היהודי, וכתוצאה מכך הדת היהודית והלאום היהודי הושפעו רבות זה מזה. הדת היהודית מהווה גם היא אחד מהמאפיינים של העם היהודי. אדם יכול להיות בן לעם היהודי מבלי להיות בן לדת היהודית. כמו כן, אדם יכול להיות בן לדת היהודית מבלי להיות בן לעם היהודי.