יום העצמאות - חג או חגא

חג = יום טוב, יום שמחה שנקבע לזכר מאורע חשוב, לאומי, ציבורי או דתי
חגא = חג של נכרים, חג לא יהודי; וגם = חלחלה, זוועה
המילון החדש, אברהם אבן שושן, הוצאת קרית ספר, ירושלים 1983.

מאת שירה ודרור

יום העצמאות הוא החג הכי שמח עבור הרוב הגדול של תושביה היהודיים של מדינת ישראל, חג שמציין את הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, על פי עקרונות מגילת העצמאות:

אחת הסיבות העיקריות להקמת אתר חופש הייתה חרדתנו מפני אובדן החלום הזה, בידי אלו שיום העצמאות הוא בשבילם חגא - אלה שמדינתנו איננה מדינתם, שחוקינו אינם חוקיהם, ששלטוננו איננו שלטונם, ושמערכות המשפט שלנו לא מקובלות עליהם.

כך לפי הקיצוניים שבין החרדים:

אבל כך גם לפי החרדים תאבי השליטה וחביבי השלטון - בין אם השלטון נתון בידי החילוניים השוטים מימין ובין אם הוא נתון בידי החילוניים השוטים משמאל: הרב עובדיה, שעבורו שופטי בית המשפט העליון הם "בועלי נידות", ושאר החרדים "המתונים" האחרים. כבר ב- 7.8.1987 מצוטט עובדיה יוסף בעיתון החרדי "ערב שבת" כמי שאמר "הדמוקרטיה הוא מושג אנטי-הילכתי". ישראל אייכלר, עיתונאי חרדי, כתב על הציונות את הדברים הבאים, הנוראים והאיומים (המחנה החרדי, גיליון 525, ג' אייר 1991):

וכך כתב מנחם גרילק, עתונאי חרדי ו"מחזיר בתשובה" בעיתון "הקהילה" ב- 19.2.99:

"לית מאן דפליג שהיצור הקיקיוני - מדינת ישראל, בצורתה הנוכחית, האנטישמית, הברברית כלפי אוכלוסייתה החלשות, המובילה בעולם בפשיעה הגוברת ביחס לגודלה קורסת, ו"באין חזון ייפרע עם". ולכן הפתרון היחיד הוא הנהגת ממלכת ההלכה, שאת אבן פינתה ירינו בתחילת שבוע זה."

... "שלטון החשכה הציוני של המאה האחרונה, ימוג כעלה נידף וכחלום יעוף..."

כדי לראות את המאמר בשלמותו, הקליק/י על הצילום המוקטן הבא:

אל נא תטעו לחשוב שזוהי תופעה חדשה. מאז ומעולם ראו מנהיגי הארגונים החרדיים את הציונות ואת הקמתה של מדינת ישראל כתהליך שלילי, פסול ומסוכן לחברה החרדית. כבר בסוף המאה ה- 19 קבלו צעירי אגודת ישראל החלטה בגנות הציונות ובגנות הקמתה של מדינה ציונית, ובתחילת המאה הנוכחית כתב האדמו"ר מלובביץ, אלילם של חב"ד (מחלקי הסופגניות "החביבים"), את הדברים הבאים בגנות הציונות:

בגנות הציונות מכתב האדמו"ר מלובביץ "בגנות הציונות" הידוע בשם "מכתב האדמו"ר המפורסם בכל קצווי ארץ שליט"א מליובאוויטש, 'אור ישרים', מכתב תר"ס, תרס"ג" (מתוך חוברת מקורות בקורס לתולדות הציונות מאת ד"ר יגאל עילם) "... טענה ב': הלא עכ"פ (על כל פנים) כמה אנשים שהיו רחוקים מישראל לגמרי ולא רצו שם ישראל ייקרא עליהם, עתה ע"י הציונים והציונות נתקרבו ובשם ישראל יתפארו. מענה: אתם אומרים שעל כל פנים פעלו על אנשים שהיו רחוקים מישראל שנתקרבו, הנני שואל במה נתקרבו. וכי התחילו לשמור את התורה ומצוותי'. לא, אדרבה מקיום התורה והמצוות ומהאמונה בה' נתרחקו יותר ויותר ע"י התנועה הציונית כאשר יתבאר. הציונים הרעו לעשות הרבה מהחברה מפיצי השכלה. שהחברה מפה"ש נתנו לעם דבר נוסף על התורה, דהיינו במה שהזריעו דעתם הרעה שצריכים ומוכרחים להשכלה ג"כ (גם כן). ובאשר ההשכלה והלימודים חיצוני' היא כצרה אל הצורה. ובפרט שלקחו השכלתם ממקורות כוזבים, כן בהמשך זמן גברו הלימודים על התורה עד אשר נעשו המתעסקים בהם כופרים ופורקים מעליהם עומ"ש (עול מצוות שבת) ועול התורה כאשר עינינו רואות הם בהזקנים שהיו מכבר ובפרט בהצעירים העוסקים בחכמות חיצוניות... הרי ברור הדבר על יסודות הגיוניים, אשר הרעיון הציוני לא רק שלא קירב את שהיו רחוקים מישראל והרחיקום יותר ויותר, אלא שהעבירו ר"ל יהודים כשרים מדעתם לעקור מליבם כל עניין קדושת התורה והאמונה בה' קיום מצוות מעשיות... הציונים - כמובן הראשים, והקטנים נמשכים אחריהם, הנה בכוונה גדולה והערמה ובמרמה ובתחבולות רשע עשו ועושים את מעשיהם הרעים להטעים... את ההנחה העיקרית שלהם... ... אצל מנהיגי הציונות הרצל ונורדוי - והנה הסיבה האמיתית להתעוררותם של ראשי הציונות המתעים מדיחים ומסיתים את עם ישראל מעל ה' התערבו בגויים ונתאחדו עמהם..." וגו'.

ולמה אנחנו מקלקלים לכם ולנו את יום העצמאות בדברי חגא ובלע כאלה? כי אנחנו רוצים שהיום תשמחו יחד אתנו על המדינה הנפלאה הזאת, למרות הכל (ועל אף שיש עוד הרבה לעשות כדי לעשותה נפלאה עוד יותר), ומחר תפשילו שרוולים ותמצאו זמן לבטא במעשים את העמידה הגאה על ערכינו, השקפת עולמנו, החופש שיש לנו בבחירת אורחות-חיינו.