שמחת החנוכה בירושלים עיר הקודש

באחד מערבי חג החנוכה, ביום חול, החלטנו לספוג אווירת חג של ממש. התרכזנו שלושה דורות מבני המשפחה, בלבוש צנוע כמובן, מצעירת השושלת בת השנה ועד סבתא מדהימה בת שבעים וארבע, והחלטנו לעלות למאה-שערים לראות חנוכיות בחלונות הבתים. כולנו קיווינו לחוויה יהודית מקרבת לבבות.

כחצי דקה לאחר שהחנינו ויצאנו מהרכב החל הפוגרום.

הראשון היה צעיר חרדי שקלט אותנו בזווית עינו והחל בצעקות שבר: "תסתלקו מפה... תסתלקו מפה..." תוך שניות התקבצו סביבו עוד כחמישה-שישה צעקנים בחסות האל, שהגבירו את הקריאות: "שיקסעס... שיקסעס... תסתלקו מפה" ... ותוך דקתיים גם נזרקו לעברנו אבנים בכדי שנבין את המסר לאשורו.

את אותם עבריינים בחסות האל לא מעניינים תינוקות, אנשים מבוגרים, בני-אדם.

הצלחתם, רשעים! קבוצת אנשים שרובם שרתו את המדינה, והשאר ישרתו מן הסתם, ואשר תרמו למדינה ולחברה בדרכים רבות הסתלקה משם.

אכן ספגנו מה"אוויר-רע" של החגים היהודים. אבל סוף טוב הכול טוב! החלטנו לא לוותר לגמרי, ובכל זאת לספוג ירושלים. נסענו לעיר העתיקה להסתובב ברחובות - וראה זה פלא: דווקא בסמטאות העיר העתיקה, התושבים הלא-יהודים קבלו את פנינו בחיוך, בברכת חג-שמח ובאווירת חג.

גם הכותל חייך לקראתנו באמת ובתמים, כמאמר השיר:

יש אנשים עם לב של אבן,
יש אבנים עם לב אדם.

ואני שואל: האם לא הגיע הזמן שנחזיר את המדינה הזו בחזרה מידי המיעוט המטורף לידי הרוב השפוי? ולעזאזל השיקולים הצרים של הפוליטיקאים!! לפני שיהיה מאוחר מדיי!!

חג אורים שמח לכל בני האדם!