אין עוד מלבדו

כל הברכות והכבוד למכבי תל אביב שהביאו לנו את הגביע המיוחל. כל הכבוד והברכות לשחקנים בצהוב ולמאמן פיני גרשון על ההצלחה הגדולה. גם אני, כמו רבים אחרים, צפיתי במרקע עם פיצוחים ביד ועם תקוה בלב. גם אני, כמו רבים אחרים קפצתי עם אות הסיום. אתם יודעים מה - כמעט ולבשתי צהוב  :-)

בתום המשחק סיכם עבורי פיני הנרגש באמצעות מצלמות הטלויזיה את הסיבות לנצחון: "וכמובן, אין עוד מלבדו. אני מודה לרבנים שהתפללו בשבילי ונתנו לי קמיעות."

אז זהו. נתגלה הסוד הגדול. אלוהים שבשמיים הוא זה שאוהב את מכבי תל אביב ושונא את טאו ויטוריה. אולי הוא זוכר להם את תקופת טורקמדה והאינקוויזיציה. או שמא, הקמיעות שקיבלו הספרדים היו פסולים, נגעו בהם חילוניים מחללי-יום-ראשון בפרהסיה חלילה?

לפני שנתיים התפללו אולי הרבנים פחות, ומכבי לא הגיעה עד לאן שהגיעה היום. אולי היו אז עוד מלבדו, או שמא הבריז מאן דהוא ונסע ברכב לפני צאת הכוכבים. השנה, למעט גליץ' אחד של איזה משחק חצי-גמר פלוס כמה ראיונות לתיקשורת האלקטרונית בערב שבת קודש, יצאנו יחסית בסדר אצל אדושם, וזכר לנו חסד נעורים עד כי אפילו שאראס נראה כמזיל דמעה.

אבל, לא באנו ביום חגיגי זה לקלקל לכולנו את השמחה: כל הכבוד לכם מכבי תל אביב ופיני גרשון. אנחנו אוהבים אתכם, למרות השטויות שלפעמים נשמעות בהקשרים אלה פה ושם. רק המשיכו בבקשה לנצח והשתדלו לא להגזים עם הקמיעות והלחשים, יש גם ילדים בצופים...