אז מי באמת יצא ממצרים?

מאת: ניצן

"וישמע יהוה את קול דבריכם, ויקצוף, וישבע לאמור: אם יראה איש באנשים האלה, הדור הרע הזה, את הארץ הטובה, אשר נשבעתי לתת לאבותיכם. זולתי כלב בן יפונה, הוא יראנה, ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, ולבניו - יען אשר מילא אחרי יהוה. גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמור: גם אתה לא תבוא שם. יהושע בן נון העומד לפניך, הוא יבוא שמה. אותו חזק, כי הוא ינחילנה את ישראל." (דברים א', ל"ד-ל"ח)

את חלקו הראשון של סיכום קצר זה אני חב למי מחברי שאינני זוכר כרגע את שמו (אשמח להזכירו כאן אם יזכיר לי הוא קודם לכן). מדובר כמובן בסיכום הומוריסטי, וברוח נפתולי ההלכה היהודית, אני די בטוח שעסקניה כבר מצאו תירוצים מתאימים גם לקושיות כבדות המשקל המועלות כאן.

אז ככה:

משה, כידוע, ניצל מגורל מר בגלל התיבה המיתולוגית בה הושם כתינוק. תינוקות עבריים אחרים לא זכו לגורל כה טוב. מהסיפור אנו מבינים שכל התינוקות העבריים שנולדו במצרים מתקופתו והלאה... נרצחו.

משה, כידוע, הלך במדבר 40 שנה ואז מת טרם כניסתו לארץ, בגיל 120. מכאן אנו למדים שיצא את מצרים בגיל 80. שאר בני ישראל הזכרים היו חייבים להיות מבוגרים ממנו, כי הצעירים ממנו, כאמור, נרצחו עם היוולדם.

דור המדבר, כידוע על פי המקורות, מת כמעט כולו במדבר (למעט יהושע בן נון וכלב בן יפונה). ובכל זאת הגיעו לארץ ישראל עם שלם וגדול על 12 שבטיו, צאצאי הדור ההוא מן הסתם.

מסקנה: ממצרים יצאו שש מאות אלף חרמנים בני שמונים פלוס.