השבתת שמחת בית-השואבה

מאת אריה אוריאל

אנחנו קוראים בעיתונות כי "בג"ץ קבע ... כי לא תתאפשר הפרדה בין גברים ונשים במדרכות שכונת מאה שערים בירושלים, ולא תותר הצבת סדרנים מטעם ועד השכונה שישמרו על הצניעות במקום. בית המשפט נדרש לסוגיה לאחר שבימי חג הסוכות כפו גורמים קיצוניים באזור הפרדה על העוברים והשבים, בניגוד לחוק."

אין לי קשר לנושא, אני אפילו איננו ירושלמי. אבל ברצוני להביע חוסר שביעות רצון מהחלטת בג"ץ. כיצד זה הוא משבית את שמחת בית השואבה של עדת מאה שערים? כיצד זה אינו לוקח בחשבון שלפחות פעם אחת בשנה גם לסדרני הצניעות של עדת המחמירין שבמחמירין מגיעה שמחה מלאה: פעם בשנה מותר להם, תודה לאל, לגשת ישירות לנשים הפרוצות שעוברות שם. פעם בשנה מותר להם להסתכל ישירות בעיניהן מלאות הזימה המפתות גברים שהולכים לידן על אותה מדרכה. וכדי לטהר את המקום מאווירת ההוללות, וממחשבות ההפקרות המינית שהלִילִיות הללו מַשְרות, מותר אפילו - בעזרת השם - לדבר אליהן ולומר להן שתסתלקנה משם. ואם קורה המקרה, - שרק ירבו, כן יהי רצון, אמן ואמן! - ומתחככים בהן ובגופן המסתיר עולם שלם של תאוות ותשוקות, ועומדים בפיתוי, אזי שָמַחְתָ בחגֶךָ שבעתיים! פעם בשנה הם שמחים, שמחים בכל לבם ומודים לַשֵם על שמפקידים בידיהם את מאבק ההזדככות המזוהם הזה, כי אחרי שטבלו ידיהם בגועל, הם רשאים לשוב בגאווה לשכונתם, כשהם עטורי הילת ניצחון במלחמתם לשם שמיים.

לזאת קוראים שמחה אמיתית של בית השואבה.

והנה בג"ץ מונע מציבור שלם שמחה גדולה, מהנה אמיתית ומזככת כל כך!

והרי מן המפורסמות היא שבמקרים מסוימים מתחשבים לא רק בחוק היבש אלא גם באינטרס של הציבור.