תופעות לוואי

מאת עדו

אפרים קישון ז"ל כתב פעם רשומה הומוריסטית על ילדותו וכיצד הוריו הכריחו אותו לאכול תרד. 'אם לא תאכל את התרד,' הם איימו עליו, 'יבוא האלטע זאכן, יחטוף אותך למאורה ויקשור אותך שם בשלשלאות ברזל.'

ברשומה, קישון הקטן אכן אכל את התרד עד הסוף אבל יום אחד כשעבר האלטע זאכן ברחוב הוא השליך מגהץ על ראשו של המסכן ואף אחד לא הבין מה אירע לילד הקטן והחמוד שככה התפרץ פתאום. כלומר, ההורים במערכון שיקרו לילד והשיגו בכך דבר טוב - הילד אכל תרד. הם לא צפו שאותו שקר עצמו יוביל לתוצאה קצת פחות טובה - מגהץ על ראשו של האלטע זאכן הזקן. מבחינתו של הילד לעומת זאת שני הדברים הגיוניים באותה מידה: אם אכן האלטע זאכן חוטף ילדים שלא אוכלים תרד אז הגיוני לאכול תרד אבל הגיוני באותה מידה להשליך מגהץ על האיש המפחיד.

מעבר חד לשנת 2003. בבית החולים שניידר מאושפז הבן שלי - בן שנתיים באותו זמן - למשך עשרה ימים שנדמו כמו נצח. לא לדאוג, הוא התגבר על המחלה וחזר להיות ילד שובב ופעלתן כמו תמיד, אבל אני רוצה לספר על האנשים הטובים שעזרו לנו בתקופה הקשה הזאת.

כן, כמובן שהרופאים והאחיות נמצאים בראש הרשימה ואינני רוצה לשכוח אותם לרגע, אבל תפקידם הוא להיות שם, ככלות הכל זהו 'בית חולים' והם מקבלים משכורת (קטנה מדי) כדי להציל מאושפזים ולהקל על סבלם. לעומת זאת המתנדבים שהגיעו לשם וחילקו לנו מאכלים, ממתקים או צעצועים, אותם מתנדבים עשו זאת ללא תמורה ועד כמה שראיתי כולם היו דתיים.

הרי אם יש לך אלוהים חזק וכל יכול שצופה עליך בכל שעות היממה אתה בהכרח תהיה אדם טוב נכון? אני משוכנע שזו הייתה הכוונה של אלו שהמציאו את האלוהים מלכתחילה. איך תגרום לאנשים להתנהג יפה? הרי כבר בילדות לומדים שלפעמים מעשי קונדס מצליחים - כשהמבוגרים לא תופסים אותך - זה נכון היום וזה היה נכון לפני אלפי שנים.

כדי שאנשים יתנהגו היטב יש לספר להם על אבא חזק וכל יכול אבל בלתי נראה.

מצד אחד הוא עומד ומשגיח על כל אחד ואחד ומצד שני יש לו דרכים משלו להעניש על מעשים רעים ולגמול על המעשים הטובים. אולי החלקת ונפלת - עונש על משהו רע שעשית.

אולי קרה לך פתאום משהו טוב - כי עשית מעשה טוב.

העניינים מתחילים להסתבך כשגדלים ומגלים שיש איזה מנוול שמעולם לא בא על עונשו או לחילופין אדם צדיק שסובל מאד. מה עושים עכשיו?

בשביל זה המציאו את העולם הבא, שבו כבר יסגרו חשבונות עם כולם. כך השקר ממשיך לעבוד גם כשכולם רואים שבמציאות הוא לא מתקיים. הנקודה היא שזה עובד, אנשים באמת מתנהגים יותר טוב כשהם מאמינים באלוהים. אני לא מדבר רק על המתנדבים בבית החולים, בני ברק היא העיר הענייה ביותר בארץ אבל אחוז עבירות הרכוש בה הוא הנמוך ביותר.

יש הורים חילונים ששולחים את בניהם לחינוך הדתי רק כדי לקבל ילדים מחונכים וצייתנים ולא מופרעים אלימים וחוצפנים כמו שמערכת החינוך החילונית מוציאה הרבה יותר מדי מבין שורותיה.

אז אם הכל טוב אז מה כל כך רע?

נחזור לסיפור שהתחלנו בו את המאמר הזה. היה לי פעם ויכוח בנושא עם בחורה חילונית שהסבירה לי שאדם דתי יהיה בהכרח אדם טוב.

'את חושבת שזה טוב שחרדים לא משרתים בצבא?' שאלתי אותה.

'אוי מה אתה מביא לי דברים שלא קשורים,' הייתה התשובה שלה.

'אני מבין שבעינייך דתי הוא רק דתי לאומי,' עניתי, 'את חושבת שברוך גולדשטיין ויגאל עמיר הם גיבורים?'

'אני לא מדברת על כאלו,' היא ענתה לי, 'אבל אדם דתי יהיה בהכרח אדם טוב, התורה הרי מחייבת אותו.'

'והתורה מחייבת אותו גם לא לקבל עדות של אישה,' אמרתי לה ונעניתי בתנועת ביטול, להזכירכם המתווכחת הייתה אישה וחילונית בעצמה, אבל משום מה זה לא נראה לה חשוב.

אמרתי לה שאם הייתי דתי הייתי נעלב מהשחצנות שלה והיא לא הבינה על מה אני מדבר, הרי היא בעד הדתיים לא?

התשובה היא שהגישה ה'מפרגנת' לדתיים היא סוג של שחצנות חילונית בסיסית, גרועה לא פחות מהשחצנות של אותם דתיים שחושבים שהם עובדים לפי הוראות שקבע בורא העולם בכבודו ובעצמו וכל השאר טועים.

צד אחד של השחצנות החילונית הוא שאם גם החילוני מחשיב את עצמו אדם הגון, הרי שהוא הגון בלי להאמין במה שהוא, מבחינתו של החילוני, שקר מוחלט. בדיוק כמו ילד שאוכל את התרד כי הוא יודע שזה בריא אבל אין לו בעיה עם ילדים טיפשים שאוכלים את התרד כי הם מאמינים באלטע זאכן. (אם החילוני איננו אדם הגון זו צביעות מסוג שני, "שיאמין הדתי בשטויות ויהיה אדם טוב", אומר החילוני, בינתיים אני, שיודע שמדובר בהבלים, אמשיך לעשות דברים רעים.)

אבל יש צד אחר לשחצנות והוא זה שמטריד אותי יותר. אותה בחורה חילונית ביטלה את דברי בבוז על החרדים. היא ידעה כמובן שחרדים אכן אינם מתגייסים בדרך כלל לצבא אבל הם לא ייצגו את הדתי שהיא התכוונה אליו, הדתי ה'אמיתי'.

אנחנו אוהבים את הדתי שלנו עם כיפה סרוגה. משרת בצבא, לא עושה סמים, לא שולף סכינים בדיסקוטק, מתנדב ותורם. ילדיו מחונכים ואשתו עקרת בית למופת.

אנחנו אוהבים מין דתי מחמד כזה שאפשר להזמין בחגים לבית הספר בשביל לתת הסברים או לשאת איזו דרשה יפה. רבי שמכין לבר מצווה ואחר כך לא רואים אותו יותר. אתם מבינים למה אני מתכוון, נכון?

דתי כזה הוא נוח לנו, החרדי לא.

ובכן מי קבע שדרכם של הדתיים לאומיים נכונה יותר מזו של הרב'ה מסאטמר שהוא אנטי ציוני קיצוני? אני יכול לספר לכם שבין המתנדבים הדתיים שראיתי באותה מחלקת ילדים בשניידר היו מתנדבות של חסידות סאטמר שחילקו צ'ולנט ביום שישי לפני כניסת השבת, אז אותו צד חיובי של התנדבות ותרומה לקהילה קיים גם אצלם. האנטי-ציונות של חסידות סאטמר לא נובעת מסתם דעה של הרב אלא מהשקפת העולם הדתית שלהם (גם אין להם 'סתם דעות', הכול אצלם לפי ההלכה).

אז כשהדתי מתגייס לצה"ל כי הוא משוכנע שהתורה מחייבת אותו להתגייס, זה מחמם את הלב לנו החילונים למרות שמבחינתנו, אותה הלכה שמחייבת להתגייס איננה נכונה (ואם היא כן נכונה אז גם אנחנו חייבים להאמין בה ולקיים את מצוותיה, אנחנו הרי לא רוצים להישרף בגיהנום).

ומה עם הדתי שמשתמט מצה"ל כי הוא משוכנע שהתורה אוסרת עליו להתגייס? נכון, זה פחות נוח לנו אבל מי אמר שפחות נכון?

ומה עם הדתי הלאומי שמיידה אבנים על חיילי צה"ל או מפנצ'ר ג'יפים של הצבא כשחיילים באים לפנות איזה קראוון בשטחים? עשבים שוטים אני יודע, אבל מי אמר שאינם צודקים? כלומר כשההלכה מורה להם להתיישב בשטחים, כולנו (כולל אנשי השמאל) מעריכים את הדבקות שלהם במצוות יישוב הארץ (אין באמת מצווה כזאת, קוראים 'מצווה' לכל מעשה טוב בהלכה). אז למה שלא יתקפו את החייל שבא לפנות אותם? הרי הוא מפריע להם לקיים מצווה!

מה לדעתכם יקרה אם הדתיים יהיו רוב במדינה וישליטו כאן את חוקי הדת היהודית?

מה? הם באמת יאסרו על בתי משפט לקבל עדויות של נשים? הרי זה מגוחך נכון?

אולי ואולי לא, הנקודה היא שההלכה אכן אוסרת לקבל עדות של אישה.

למעשה ההלכה קובעת שהומוסקסואליות היא עבירה שדינה מוות. אתם במילא לא סובלים הומואים? אז דעו לכם שגם חילול שבת הוא עבירה שדינה מוות ואת זה כמעט כל החילונים עושים.

אם זה יהיה תלוי בדתיים, יהיו כאן גרדומים לאנשים שנתפסו מעשנים בשבת?

אני באמת לא יודע, אבל אני כן יודע שזה בדיוק מה שהם אמורים לעשות לפי ההלכה. יש דתיים שכמובן יסבירו שמדובר בהבלים מוחלטים והדינים היום אחרים לגמרי ויש כאלו שמסבירים לי שצריך להקים את בית המקדש במהרה בימינו ולחדש את הקרבת הקורבנות.

(למי שחושב שמדובר ב'סתם' טיפוסים איזוטריים שלא מייצגים כלום, הנה מאמר פוקח עיניים בנושא.)

אני מודע היטב לכך שיש כל מיני סוגים של דתיים. יש אפילו, עד כמה שזה מוזר, ארגון בשם 'הוד' של הומוסקסואלים דתיים. האם אני, שאינני מאמין בדת היהודית, יכול לקבוע מהי היהדות ה'אמיתית'? איזה זרמים הם הדבר האמיתי ואלו רק חיקוי?

אני לא טוען שאסור לאדם להאמין בדת היהודית, אני כן אומר שהגיע הזמן שנפסיק עם היחס המתנשא כלפי הדת היהודית.

אי אפשר להתמוגג מהדתי שמתנדב בבית חולים ולהתעלם מכך שמבחינתו של אותו דתי אישה פסולה לעדות.

אותה מערכת אמונות ששולחת אדם להתנדב בבית חולים היא גם זו שבשמה יש הפרדה באוטובוסים ציבוריים.

אותה אמונה שמונעת מחרדים לגנוב או לרמות, מונעת מנשים חרדיות ללמוד תורה, ואין זה משנה עד כמה הן חכמות וחרוצות.

הציונות הדתית שהוציאה מתוכה את רועי קליין שזינק על רימון רסס והציל את חייליו, היא אותה ציונות דתית שהצמיחה את הבריונים שהתפרעו במחנה צה"ל והשחיתו רכוש. ייתכן שאם קליין ז"ל היה שם הוא היה מכניס להם באבי אביהם (אני מאמין שכן), אבל זה לא משנה את העובדה שהם פעלו ממניעים דתיים.

אם נספר לילד שאלטע זאכן יבוא אם הוא לא יאכל את התרד, אל לנו להתפלא כשהילד משליך מגהץ על הזקן המסכן, ואולי עדיף שלא נתייחס לאחרים כאילו הם ילדים ונתחיל לשמוע מה הם אומרים, כולל הקטעים שבדרך כלל נוח לנו להתעלם מהם.