גם מיעוט קובע

ב-'ידיעות אחרונות' מ-11.4.2005 פורסם כי "אם כבר ביצעתם קניות לחמים כדי להיערך לחג, אתם במיעוט: 66% מהישראלים מתכוונים לקיים השנה את מצוות הפסח ולהקפיד על אכילת מצות ועל כשרות".

ענייננו כאן במילה מיעוט:

א) 'מיעוט' איננה מילה גסה, פחותה או בזויה; העם היהודי, אם מישהו לא שמע על כך עד כה, הוא קבוצת-מיעוט זה כמה אלפי שנים - והדבר מעולם לא הפריע לקיומו, להישרדותו, להצלחתו, ואף אין זה מפריע לו כיום להרעיש את העולם כאילו מניינו כמה מאות-מיליוני נפש לפחות [ומניינו בפועל - בסך-הכל 12.9 מיליון...].

ב) אכן, 66% לעומת 34% - הם מיעוט לעומת רוב; אך כדאי להזכיר כי אך לפני כמה שנים - בסקר-פסח קודם - היה היחס 76% גורסי-מצות לעומת 24% שוחרי-חמץ. כלומר: בתוך זמן קצר-יחסית הצטמצם שיעור אוכלי-המצות ב-10% והתרבה כשיעור הזה מספר אוכלי-החמץ. רק עצום-עיניים לא ישים-לב לשינוי - האיטי אך החד-מגמתי - המתחולל בחברה הישראלית.

ותחשבו על כך שעד לפני כ-60-50 שנה לא היה אפשר למצוא פירור חמץ בחלק ניכר מהבתים היהודיים!

מיעוט? - אמנם מיעוט - אבל גם מיעוט הוא עניין יחסי, משתנה, ועשוי להיות בעל-עוצמה. וימים יוכיחו.

היום

בעוד שנים בודדות