פני הדור כפני הכלב

איני יודע אם אני מסכים לרב אחד בישראל, ונראה לי כי כולם (ביוצא-מן הכלל של נטורי קרתא וחסידי סאטמר ודומיהם, אם עוד יש כאלה בינינו, אשר מתעלמים מעצמאות ישראל ככל שיש ביכולתם, ואשר על-כן אינם בתמונה בכלל) אשמים באשמה חמורה ביותר, אם בדבור ואם בהסכמה שבשתיקה, והיא האשמה של חלול השם, של רתימה כביכול את הקב"ה בכבודו למרכבתם המדינית העלובה.

איני יודע אם יש ללחום בסרבנות כלשהי. פרשת הסרבנות מסובכת שכן יש לה פנים שונות מאוד בחברה דמוקראטית שומרת-חוק מאשר בחברה אחרת כלשהי, והשאלה הנוקבת היא, האם ישראל עודנה חברה דמוקראטית שומרת-חוק, הגם שיש בה צבאות פרטיים כמו באיטליה ובגרמניה של לפני כשמונים שנה.

על-כן דברי מתייחסים לכל אלו המסתמכים על ההלכה בנסחם עמדות מדיניות כלשהן, בעד או נגד הסרבנות, וכן בעד או נגד כל הצעה מדינית אחרת. הם מחללי שם שמים מעל לכל ספק סביר - דהיינו - כל עוד לא הוצגה ונומקה בציבור הישראלי דעה נגדית של מורה הוראה בר-סמכא - ועל-כן כל יהודי ירא-שמיים חייב לאסור על עצמו כל מגע ומשא איתם שכן הם בחזקת אנשים שלא הוטל עליהם חרם אך ורק משום שפני הדור כפני הכלב.

ואם יימצא מורה הוראה בר-סמכא אשר יעז לפסוק הלכה המתירה רתימת הקב"ה כביכול למרכבה מדינית כלשהי, יהיה עליו להכיר בכך שהוא שם את דת-ישראל בחברה של הפונדמנטליזם המוסלמי (אשר גם הוא אינו מוסלמי על-פי ההלכה שלהם). לעומת זאת חייב כל רב בישראל להתבטא הן כרב והן כאזרח. כרב עליו להעמיד את הדת מעל למחלוקות מדיניות. וכאזרח עליו להביע דעה מדינית כאזרח ולקרוא לדיון ציבורי בשאלות יסוד של המדינה ושל מקום הדת בה, דיון ציבורי אשר כל ההנהגות בישראל חברו לדכא. דיכוי זה הוא שורש הרע ומקור הסכנה למלחמת אחים חו"ח.

בתקווה שאתבדה,
יוסף אגסי

Judith Buber Agassi and Joseph Agassi