החיים בגווני אפור

מאת: אהוד אמיר

לאחרונה דיברתי עם יוצאת בשאלה. היא הביטה בי במבט שאמר "אני לא מאמינה כמה מטומטמת הייתי. אתה מאמין שאפשרי טמטום כזה, בערות כזו, מצד אדם מבוגר ובוגר, שבכל היבט אחר בחייו מתנהג בצורה אחראית?"

אני מאמין לך. אני יודע מה כוחה של האמונה על האדם. גם אני הייתי כזה.

"אתה מבין כמה זה בלתי נתפס בעיני החילונים? אצלנו, החרדים, הפרידו בנים ובנות מגיל רך. והתוצאה..." - וכאן הישירה בי החרדית לשעבר מבט שביטא חוסר אמון משועשע, כאילו ראתה ציפור עם ארבע רגליים - "התוצאה היא שכשאישה פונה אל חרדי שיצא בשאלה ואומרת לו, ולו רק מילה אחת, הוא בטוח שהיא רוצה לשכב איתו. אין לו שום תפיסה לגבי נשים. מה הן, מי הן, מה הן רוצות. דבר כזה צריך ללמוד לאורך חיים שלמים."

"כשהייתי חרדית נמנעתי באופן מוחלט מקשר עם גברים. דיבור? חלילה לא דיבור, והשם ישמור ממגע יד, לחיצת יד, טפיחה על הכתף. זה – זה פריצות מוחלטת. זה כמו אורגיה המונית בעירום, באמצע הרחוב הראשי במאה שערים. אין גווני ביניים. כל חטא, ולו הקל ביותר, הוא חטא מוחלט ואין עליו כפרה. נו, טוב, יש כפרה, אבל זה כרוך בשעות של הכאה על חטא, בכייה, זעקות ותחנונים ליושב במרומים שימחל. והוא לא תמיד מוחל. עובדה, הייתה שואה. בגלל פריצות. בגלל שגבר הביט בי למשך חצי שניה. בגלל זה מתו מיליון וחצי ילדים בשואה. אתה צריך הוכחה חזקה יותר?"

הנהנתי. אמרתי: "אנחנו, החילונים, מאמנים את הצאצאים שלנו לעירוב בין המינים ללא הרף. כתוצאה מכך הצאצאים מפתחים חושים חדים מאוד לגבי המותר והאסור ביחסים בין המינים ושומרים על הגבולות האלה ועל הכבוד לבני המין השני. החיים דורשים הסתגלות מתמדת לשינויים, לגווני ביניים, הבנה דקה של גווני האפור בקשרים, ביחסים, במגעים המילוליים והפיזיים עם בני המין השני. כשאין אימון בזה, כשאין תרגול מתמיד בנושא הזה, זה כמו לקשור לאדם את הרגליים ואז לשחרר אותו בגיל שלושים ולצפות שיוכל לרוץ מאה מטר בעשר שניות. זה בלתי אפשרי."

חשבתי קצת: "אני טועה. החיים הם לא המון תחום אפור. החיים הם רק תחום אפור. רק תחום אפור."

היא נדה בראשה: "נו, ומה לבשנו כל היום?" לא הבנתי. היא המשיכה: "רק שחור ולבן. אצלנו אין אפור. או שזה לבן צח כשלג, או שזה שחור. תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה."

כן, הכרתי את הפסוק הזה, אבל אף פעם לא חשבתי עליו בהקשר הזה. אם אתה לא שחור או לבן, אתה חייב מיתה. כי בחיים אין מקום לאפור. מי שעבורו הדברים לא ברורים, התחייב בנפשו. אסור לחיות כך. ככה זה בעולם השחור והלבן של החרדים הקיצוניים. או של כל קיצוני, לצורך העניין.