הבטחה אלוהית ו"בשורה" בסופה

מאת: עמוס הרדוף

"ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמור: לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים ועד הנהר הגדול, נהר פרת" (!) (ובנוסף לכך - סמל לאהבתי אותך) "את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני ואת החתי ואת הפריזי ואת הרפאים ואת האמורי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי." (בראשית ט"ו, י"ח-כ"א) - אכן, מתנה יפה, לנצח נצחים קיבלנו.

"ויאמר [יהוה] לאברם: ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה... ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, תיקבר בשיבה טובה. ודור רביעי ישובו הנה, כי לא שלם עוון האמורי עד הנה." (בראשית ט"ו, י"ג-ט"ז). משמע: הארץ נתנה לאמורי ע"י בן אחר של עליון - ויהוה, שגם הוא בן של עליון, אינו יכול לבטל את מעשה אחיו!!! - ראה להלן את שאמר משה בשירת האזינו!!!

ואכן חזרנו... אך יהושע לא הצליח לטהר את הארץ - אפילו שיהוה היה עמו (יהושע א', א'-ו'; שם י"ג, א'-ו'; שופטים א', א', כ"ז-ל"ה). כך נשארו בני השבטים שהעניק לנו אלהים לחיות עמנו בארץ גם בימי שלמה. (מלכים א', ט', כ'-כ"א).

אמר הרמב"ם - כבר לפני כשמונה מאות שנים - "ודע שכל מי שאומר עליו הכתוב שמלאך דיבר אתו, או בא אליו דיבור מאת האל, הרי זה לא היה, בשום פנים, אלא בחלום או במראה הנבואה." (מורה נבוכים, החלק השני, פרק מ"א)

מתוך כך ברור לנו שכל מה שנאמר בתורה בשם האל - לא מפיו בא, אלא חלומותיהם של "נביאים" למיניהם, הם. וכך אין תורתנו שונה מהקוראן, שאלהים "הכתיבו" למוחמד. ואיש באמונתו יחיה...

את הפסוק "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך וגו'" השחיל לתורה תלמיד "חכם", ירא שמים, שידע ש"הכל נעשה בדברו!" הוא החליט שעליו לפתור את הסוד: מדוע שלח יהוה את בניו אהוביו לגלות ולעבדות, בת ארבע מאות שנים, עוד בטרם נולד הראשון בהם?

האם לא ידע "שופט כל הארץ" שאין עונשים מי שלא חטא? וכאן מדובר בעונש שנפסק לעם, שהילד הראשון שלו (יצחק) יוולד רק כעבור 14 שנים.

אותו תלמיד "חכם" היה ידען גדול! הוא זכר את שאמר משה בשירת האזינו (דברים ל"ב, ח'-ט'):

בהנחל עליון גויים	בהפרידו בני אדם
יצב גבולות עמים	למספר בני אלהים*
כי חלק יהוה עמו	יעקב חלק נחלתו...

אותו חכם למד מדברי משה שיהוה הנו בן למשפחת אלים, שאביה נקרא "עליון" והוא שחילק את השלטון בעולם בין בניו. כנראה שהיה ידוע בציבור שעל האמורי נגזר עונש כליה ואף נקבע לו מועד. יהוה לא יכול היה, אם כך, להושיב את יעקב בארץ האמורי ונאלץ להוציא אותנו ל"חופשת נופש" - עד שיושלם עוון האמורי. אך מדוע שלח אותנו דווקא למצרים ולא להרי הלבנון, או אפילו לטורקיה היפה, לאלהים פתרונים... תודה יהוה על כל מה שנתת לנו (עם אותם עמים שצאצאיהם חיים עמנו וצוררים אותנו - בדיוק כפי שחזית...)

* כך כתוב ב"מגילות קומראן" (שנכתבו בין המאה השניה למאה הראשונה לפנה"ס), בתרגום השבעים שנעשה במאה השניה לפנה"ס, כתוב "למלאכי אלהים". התיקון "למספר בני ישראל" (המבטל כל משמעות) נעשה ע"י "חכם" (אחר) שהבין שפסוקים אלה הנם אליליים!