מדינת ישראל על פי שר המשפטים יעקב נאמן
שר המשפטים של מדינת ישראל, יעקב נאמן, רוצה להנחיל במדינה דין תורה (כלומר, מדינת הלכה) - ראו
כאן
וכאן.
הנה דוגמא לחוק שיחול במדינת ישראל על פי רצונו של שר המשפטים:
"אין "חופש ביטוי" בעיתון חרדי, מכיון שאין מושג כזה ביהדות"
-- "יתד נאמן", 5/5/1989
"ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שהוא
גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו,
ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב ... לא ימשך כל אחד מכם אחר
דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת, כך אמרו חכמים אחרי לבבכם זו מינות."
-- הרמב"ם, הלכות ע"ז פרק ב' הלכה ג'
"האב מקדש את בתו שלא לדעתה כל זמן שהיא קטנה וכשהיא נערה רשותה בידו שנאמר:
'את בתי נתתי לאיש הזה'."
-- הרמב"ם, הלכות אישות, פרק ג', הלכה י"א
"כל הפורשין מדרכי ציבור והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צוארן ואין נכללין
בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות אלא
הרי הן כבני חורין לעצמן [כשאר האומות] וכן האפיקורוסין [והמומרים] והמוסרין
[המלשינים לשלטון הזר] כל אלו אין מתאבלין עליהן, אלא אחיהם ושאר קרוביהם
לובשין לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים שהרי אבדו שונאיו של
הקב"ה, ועליהם הכתוב אומר הלא משנאיך ה' אשנא"
-- הרמב"ם, הלכות אבל, פרק א', הלכה י'
"כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה."
-- תלמוד, מסכת נדרים, דף כ' ב'
"מומר [מי ששינה את דתו] מותר להלוותו ברבית, ואסור ללוות ממנו ברבית."
-- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנ"ט, סעיף ב'
"מעולם לא שמעתי יסור שוטים לנשים, אלא שממעט לה צרכיה ומזונותיה [מרעיב אותה] עד שתכנע."
-- השגות הראב"ד (ר' אברהם בן דוד) על הרמב"ם
"החינוך שהם מבקשים להעניק לעם הוא: "דעות שונות כן, מלחמת אחים לא!" ...
לדידנו המסר הוא: "דעות שונות לא, מלחמת אחים כן!"
-- "יתד נאמן", 1/1/1998
"צוו חכמים שלא ילמד אדם בתו תורה
מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן."
-- הרמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א', הלכה י"ג
"...מצווה לשנוא אותו עד שיעשה תשובה וישוב מרשעתו."
-- הרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י"ג, הלכה י"ד,
וגם: שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רע"ב, הלכה י"א
"האשה נקנית בשלש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים נקנית בכסף בשטר ובביאה בכסף
בית שמאי אומרים בדינר ובשוה דינר
ובית הלל אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה וכמה היא פרוטה אחד משמנה באיסר האיטלקי ..."
-- מסכת קידושין, פרק א'
"לא תרבה שיחה עם האשה שכל שיחתה של האשה אינה אלא דברי ניאופים."
-- מסכת דרך ארץ רבה, פרק ראשון
"חייב להחזיר אבידת ישראל ... אבל אוכל נבילה להכעיס הרי הוא אפיקורוס [כופר] מישראל,
והאפיקורסים והכותים [הגויים] וישראל המחלל שבת בפרהסיא [בפומבי] אסור
להחזיר להם אבידה, כעובד כוכבים."
-- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רס"ו, סעיף ב'
"אבידת העובד כוכבים מותרת [אין להחזירה], שנאמר, 'אבידת אחיך' (דברים כ"ב, ג').
והמחזירה הרי זה עובר עבירה, מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה."
-- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רס"ו, סעיף א'
"האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה, דכתיב (דברים כ"ב, ט"ז): 'את בתי נתתי לאיש הזה'.
האיש מוכר את בתו, ואין האשה מוכרת את בתה, דכתיב (שמות כ"א, ז'): 'כי ימכור איש את בתו'."
-- תלמוד, מסכת סוטה, דף כ"ג ב'
"ערב "יום העצמאות" תשנ"ז, איננו רואים אמנם צורך להתמודד עם יום החגא המגוחך
והרעיון הציוני הכושל."
-- "יתד נאמן", 9/5/1997
"ברור שכדי להשיג משימה זו [שיקבלו ערביי ישראל שבע מצוות בני נח] נצטרך להפעיל כוח נגדם."
-- הרב גורן, "תורת המדינה", עמ' 29
"ואלו הן הנשרפין: הבא על אשה ובתה, ובת כהן שזנתה."
-- משנה, מסכת סנהדרין, פרק ט', א'
"כל הפורש מדרכי ציבור [אינו שומר מצוות] אין מתעסקין עמו לכל דבר.
אחיהם וקרוביהם לובשים לבנים ומתעטפין לבנים [בגדי חג] ואוכלין ושותין ושמחין
שאבדו שונאיו של מקום"
-- מסכתות קטנות, מסכת שמחות, פרק ב', הלכה ח'
"לעולם היא [האשה] ברשות האב, עד שתכנס לחופה. מסר האב [אותה] לשלוחי הבעל, הרי היא ברשות הבעל."
-- משנה, מסכת כתובות, פרק ד', ה'
"להכריח ישיבה קדושה להרים דגל, פירושו להרים סמרטוט על הישיבה."
-- מתוך הספר "שערי אהרון", הרב אהרון רוטר
"מי שהוא עבריין במזיד על אחת מכל מצוות האמורות בתורה ולא עשה תשובה, אינו חייב להחיותו
ולא להלוותו."
-- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנ"א, סעיף א'
"מכשפה לא תחייה."
-- שמות, פרק כ"ב, י"ז, המצווה ה-62 מתוך תרי"ג מצוות
"אלמנה אסורה לגדל כלב, מפני החשד."
-- הרמב"ם, משנה תורה, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"ב, הלכה ט"ו
"יכול [הבעל] לגרשה בלא דעתה."
-- שולחן ערוך, אבן העזר, סימן קי"ט, סעיף ו'
"אם חובש דתי נתקל בשני פצועים קשה, גבר ואישה, עליו לטפל קודם בגבר."
-- הרב שלמה אבינר, ערוץ 7, 8/2003, מעריב, 17/8/2003
"מי שהוא עבריין להכעיס, אפילו למצווה אחת, כגון שאוכל נבילה היכא דשכיח [היכן שמצוי] בשר
כשרה, אסור לפדותו אם נשבה"
-- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רנ"א, סעיף ב'
"כל יהודי המאמין בי"ג עיקרים לא יוכל לרכוש ידידות ופיוס לעולם עם המתכחשים לאמונה בבורא עולם"
-- "יתד נאמן"
"והאפיקורסים והכותים [הגויים] וישראל המחלל שבת בפרהסיא [בפומבי] אסור להחזיר להם אבידה,
כעובד כוכבים."
-- שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רס"ו, סעיף ב'
"ודוקא שהוא רעך בתורה ובמצות, אבל אדם רשע שאינו מקבל תוכחה [אינו שומר מצוות] - מצוה לשנאותו,
שנאמר, 'יראת ה' שנאת רע', ואומר, 'הלא משנאיך ה' אשנא וגו'"
-- הרמב"ם, הגהות מיימוניות, אות א'
"כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן, כופין אותה ועושה אפילו בשוט."
-- הרמב"ם, הלכות אישות, פרק כ"א, הלכה י'
"ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים."
-- תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, דף ט"ז א'
ואם היה קטן בן תשע שנים ויום אחד ומעלה--זה שבא עליו או הביאו על עצמו, נסקל; והקטן, פטור.
ואם היה הזכור בן תשע או פחות, שניהן פטורין.
-- הרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פ"א,הלכה יג- יד
"ודע כי אף על פי שהסמכות החוקית כיום מטעם הממשלה לדון היא לבתי המשפט החילוניים והשופטים
שם יהודים הם, עם כל זה ברור על פי דין תורתנו הקדושה - התובע את חבירו בבתי משפט שלהם גדול
עוונו מנשוא, והוא בכלל מה שפסקו הרמב"ם והשולחן ערוך, שכל הדן בערכאות [בתי משפט] שלהם הרי
זה רשע וכאילו חרף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו."
-- הרב עובדיה יוסף, יחווה דעת, חלק רביעי, עמ' שי"ב-שי"ד, 1981
"שום תשים עליך מלך - ולא מלכה. מלמד שאין מעידין [ממנים] אשה במלכות, וכן כל משימות
שבישראל אין ממנין בהן אלא איש."
-- מדרש תנאים (המדרש הגדול), דברים, פרק י"ז, פסוק ט"ו
"בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה"
-- משנה, מסכת נידה, פרק ה', ד'
"כותית [גויה] אין מילדין אותה בשבת, אפילו בדבר שאין בו חילול שבת."
-- שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"ל, סעיף ב'
"בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו, ואפילו יושב ישיבת עראי
או עובר ממקום למקום בסחורה, לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח,
שנאמר, 'לא ישבו בארצך' - אפילו לפי שעה."
-- הרמב"ם, הלכות עבודת כוכבים, פרק י', הלכות ה'-ו'
"כי תקרב אל עיר להלחם עליה, וקראת אליה לשלום. והיה אם שלום תענך ופתחה לך, והיה כל העם
הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך. ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה, וצרת עליה. ונתנה יהוה
אליהך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב. רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר, כל שללה,
תבז לך, ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך. כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד, אשר
לא מערי הגויים האלה הנה. רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה, לא תחיה כל נשמה,
כי החרם תחרימם: החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי, כאשר צוך יהוה אלהיך."
-- דברים, פרק כ', י'-י"ז
"אמנם ספרי הטבע המפורסמים ... ראוי להמנע מהם אם הם מתאמצים לעקור עיקרי תורתנו הקדושה ..."
-- שו"ת (שאלות ותשובות), הריב"ש (רבי יצחק בר-ששת), סימן מ"ה
"והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין שכל אלו אינם בכלל ישראל ואין צריך לא לעדים
ולא התראה ולא דיינים, אלא כל ההורג אחד מהן עשה מצוה גדולה והסיר המכשול."
-- הרמב"ם, יד החזקה, הלכות ממרים, פרק ג', הלכה ב'
"ויהיו בני ישראל במדבר, וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת ... ויאמר יהוה אל משה: מות יומת
האיש, רגום אותו באבנים כל העדה מחוץ למחנה. ויוציאו אותו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אותו
באבנים וימות, כאשר צוה יהוה את משה."
-- במדבר, פרק ט"ו, ל"ב-ל"ו
"כי יסיתך אחיך בן אימך או בנך או בתך או אשת חיקך, או ריעך אשר כנפשך, בסתר לאמור: נלכה
ונעבדה אלוהים אחרים ... ולא תחוס עינך עליו, ולא תחמול ולא תכסה עליו. כי הרוג תהרגנו,
ידך תהיה בו בראשונה להמיתו, ויד כל העם באחרונה. וסקלתו באבנים ומת."
-- דברים, פרק י"ג, ז'-י"א
"ואשה אינה ראויה לדון ... כל הכשר לדון כשר להעיד ... מעתה שאין אשה מעידה אינה דנה."
-- תלמוד, מסכת יבמות, דף מ"ה ב', תוספות
דצמבר 2009
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
