אנחנו צמים מתי שהיוונים החליטו

מאת: ניצן

רבים מאיתנו צמים ביום כיפור. יש המתרצים זאת בכל מיני תירוצים כגון "בריאות" או "חשבון נפש", ויש המציינים את התירוץ הפשוט: כך מצווה ההלכה, כדי ש"אלוהים יסלח" לנו על חטאינו.

כך או אחרת, מיליוני יהודים צמים בכל שנה במהלך יום כיפור. לקראת סופו של היום, ננעלים לכאורה שערי שמיים, ולמתפללים - המבקשים סליחה מאלוהים על חטאיהם - "קשה יותר" לחדור דרכם. על פי ההלכה קיימת כמובן דקה מדויקת ורבת חשיבות אשר בה אלוהים מפסיק לקבל בקשות סליחה חדשות.

מתוך "תפילת נעילה"

ועם כל זאת, יש מי מאיתנו ששמים לב לכך שהתאריך של יום כיפור עשוי אחת מדי כמה שנים להידחות בחודש שלם. דבר זה קורה בגלל החישוב המסובך והעתיק של הלוח העברי, אשר מוסיף חודש אדר ב' מדי כמה שנים. אנחנו קוראים לכך "שנה מעוברת".

לפני כ-2,500 שנה קבע מטון האתונאי האסטרונום היווני את מחזור "עיבור השנה" בן 19 השנים על פי מחזור הירח כפי שהוא בעידן שלנו*, בהתבסס על חישובים מדויקים של הבבלים והיוונים הקדמונים. מאות רבות של שנים אחר כך אימצה גם היהדות של אז את המחזור הנ"ל. על פיו, מדי שנתיים-שלוש נדחה יום כיפור בחודש שלם, בגלל הוספת חודש אדר ב' בשנה שקדמה לו.

הרי זה באמת מדהים כיצד אלוהים שופט את החוטאים באיחור של חודש, והתאים את ניהול שערי השמיים להמצאה אנושית בלתי רגילה זו, של האסטרונומיה הבבלית והיוונית העתיקה.

* "בעידן שלנו", כי עקב שינויים איטיים בתנועתם של גרמי השמיים, הולך ומשתנה באיטיות זמן סיבובו של הירח סביב כדור הארץ, ומשתנה גם זמן סיבובו של כדור הארץ עצמו. בעשרות מיליוני השנים האחרונות אורך "החודש הירחי" הוא כ-29.5 ימים ואורך היממה הוא כ-24 שעות.