הכינה נחמה, רבי אליעזר והרב שמואל אליהו
או: מה מותר ומה אסור לעשות בשבת
את הניתוח הקצר הזה נפתח בידיעה תמימה שהופיעה היום בעיתון מעריב. מי שיזדרז יוכל עדיין
להעיף מבט בדף המקורי באתר האינטרנט של מעריב, או בציטוטו באתר
כאן נעים.
אפילו עינב גלילי בתכנית הבוקר של ערוץ 2 הביעה פליאה חילונית מוצקה למקרא הדברים:
למתעניין במה דברים אמורים, להלן הקטע הדן בנושא זה בגמרא, במסכת "שבת" דף ק"ז עמוד ב':
ובקצרה, תירגום עיקרי הדברים מארמית לעברית בת ימינו: רבי אליעזר אומר: ההורג כינה
בשבת כהורג גמל בשבת. עונה לכך רב יוסף: עד כאן לא חולקים רבותינו על דברי רבי אליעזר,
אלא בכינה שאינה פרה ורבה. אבל בשאר השקצים והרמשים שפרים ורבים אין מחלוקת. בהמשך מקשה
הגמרא: איך כינה אינה פרה ורבה? והלא נאמר שהקב"ה זן מקרני ראמים ועד ביצי כינים (משמע
שיש ביצים שמהן יוצאות כינים, ואז הכינה פרה ורבה). ותירצו: יש מין רמש אחר שהוא "ביצי
כינים". (באדיבות
"דעת אמת")
ולפיכך, מספר נקודות מעניינות למחשבה:
| 1. |
כאז כן עתה, חוגגת שיטת "התירוצים" בפרשנות ההילכתית. התירוץ אינו זקוק חלילה להוכחה
מדעית. הוכחתו, כביכול, נעוצה בעובדה שנאמר על-ידי "סמכות הילכתית".
|
| 2. |
אם הכינים של היום אינן הכינים של פעם, למה שהחזיר של היום יהיה החזיר של פעם? ומדוע
האתרוג של היום הוא האתרוג של פעם? והחגב? והפרעוש? והגדי בחלב אימו?
|
| 3. |
הכיצד בוחר הרב שמואל אליהו להודות בפומבי בקיומם של תהליכים אבולוציוניים בבעלי חיים?
("מינים חדשים של כינים התפתחו במשך השנים...")
|
| 4. |
מדוע בחר הרב שמואל אליהו לענות בדיוק באותו מקום בו בחר הרב יובל שרלו להתעלם?
(ראה
כאן)
|
| 5. |
איך כיוונה יד המקרה לצרף לדף האינטרנט האמור פירסומת עם תמונתו של יגאל שילון?
|
ובכל זאת ישנם דברים אחרים שעל פי מתדייני הגמרא מותר לעשות בשבת. להלן אחד מהם, במסכת
"פסחים", דף מ"ט עמוד ב':
"עם הארץ" - על פי הגמרא - הוא מי שאינו לומד תורה ואינו מקיים מצוות.
"לנוחרו", למי שמתעניין, פירושו פחות או יותר: "לשפדו".
יוני 2003
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
