חרטטינו זיכרונם לברכה

מאת: @Ex_believer

איך חרטטינו ז"ל הפכו פסוק אנושי לזוועה?

הינה הפסוק (מגילת אסתר פרק ב' פסוק ז'):

"ויהי אומֵן את הדסה היא אסתר בת דודו כי אין לה אב ואם והנערה יפת תואר וטובת מראה ובמות אביה ואימה לקחה מרדכי לו לבת."

והינה הגמרא (מסכת מגילה דף י"ג עמוד א'):

"כי אין לה אב ואם ובמות אביה ואימה למה לי" - חז"ל שואלים: הרי היינו יכולים להבין את תוכן הפסוק בלי שהיה כתוב גם "כי אין לה אב ואם" וגם "ובמות אביה ואימה" - אם כך למה זה נכתב פעמיים? על הרעיון שזה נכתב בצורה נוחה לקריאה הם לא חשבו משום מה... חז"ל נהגו להמציא "דרשות" רבות מקטעים שחוזרים על עצמם פעמיים, למרות שאין שום רמז בפסוק המקורי להמצאותיהם.

"אמר רב אחא: עיברתה [מייד כשאימה נכנסה להיריון] מת אביה ילדתה מתה אימה" - כלומר, לא היו לה מעולם אב ואם, ולכן נכתב בנוסף "כי אין לה אב ואם", כדי שנבין מזה שהיא הייתה יתומה מגיל אפס.

ומפרש זאת עוד רש"י:

"ובמות אביה ואמה תו ל"ל - מאחר דכתיב [שכתוב] כי אין לה אב ואם אלא ללמדנו שאפילו יום אחד לא היה לה אב ואם. בשעה שנתעברה אימה מת אביה - נמצא שלא היה לה אב משעה שנראה להקרות אב. וכשילדתה אימה מתה - ולא נראית לקרות אם."

וממשיכה הגמרא לדרוש בפסוק במגילת אסתר:

"ובמות אביה ואימה לקחה מרדכי לו לבת. תנא משום ר"מ: אל תקרי [תקרא] לבת אלא לבית" - לקיחה "לבית" פירושה גם במקומות נוספים בחז"ל לקיחה "לאישה" - ראו לדוגמה: "ביתו זו אשתו" (מסכת יומא פרק א' משנה א'). המסקנה: מרדכי לקח את אסתר לאישה!

מה צריך להיות כדי להבין מהפסוק "ויהי אומֵן את הדסה היא אסתר בת דודו כי אין לה אב ואם והנערה יפת תואר וטובת מראה ובמות אביה ואימה לקחה מרדכי לו לבת" שבעצם מרדכי התחתן עם אסתר?

"וכן הוא אומר (שמואל ב יב)" - זה הסיפור על משל כבשת הרש שמספר נתן הנביא לדוד המלך, אשר גנב את בת שבע מאוריה החיתי - סיפור שחרמנינו ז"ל הביאו ממנו "ראיה" לפירושם: "ולרש אין כול כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה, ויחיהָ, ותגדל עימו ועם בניו יחדיו, מפיתו תאכל ומכוסו תשתה, ובחיקו תשכב, ותהי לו, כבת." - המילים "בחיקו תשכב" על הכבשה נאמרים בכוונה באופן דו משמעי, שיכול להשתמע הן כקרבה פיזית בלבד והן כיחסי אישות: "משום דבחיקו [שבחיקו] תשכב הוות ליה [הייתה לו] לבת אלא לבית הכי נמי [כך גם] לבית" - חרמנינו ז"ל קוראים שבמשל מוזכרת "בת" (הכבשה) כנמשלת למישהי שבמציאות היא "אישה" (בת שבע), וכך הם מצליחים להבין איכשהו שכאשר נכתב "בת" בהקשר אחר לגמרי שמתאים להם - הכוונה ל"בית", כלומר "אישה".

שימו לב שגם אם "מסתדר להם" משל כבשת הרש עם המלך דוד ובת שבע, הרי הם מתעלמים (במקרה הטוב) מבעיה נוספת: הם כבר פירשו שאסתר הייתה יתומה מגיל אפס, ולפי ההקשר לקח אותה מרדכי אז ל"בת" ("במות אביה ואימה") - אז האם לדעתם הוא לקח אותה כבר אז לאישה?