אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
הספר: ויקרא את שמם אדם - פרשות השבוע בפעמת הזמן
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

מה עניין שמיטה לאל על?

מאת: ניצן

בשבת האחרונה, בעודי מהלך בתוך תחום עמודי העירוב של יישוב ישראלי ידוע, לא יכולתי שלא להבחין בצלליתו המוכרת של מטוס אל על החולף ברקיע מעלי. לרגע חשדתי שהגיע המשיח ולא אמרו, אבל אז נזכרתי בישרא-בלוף הידוע של "ללכת עם ולהרגיש בלי", או אם תרצו: "ביום שלישי קוראים לי אל על ובשבת קוראים לי סאן דור".

אם יש אלוהים-על-פי-ההלכה באותו רקיע, הוא חייב להיות עיוור וחירש, או לחליפין בעל חוש הומור מפותח. אחרת קשה להסביר איך הוא "קונה" את הקומבינות שדתיינו עושים עליו.

קחו לדוגמה את שנת השמיטה המתרגשת ובאה עלינו (ומה נעשה כי ה'תשע"ה מתחלקת שוב ב-ז'). ההלכה "מצווה" עלינו לא לעבד את האדמה, אבל מגלה לנו בסוד דרכים לרמות - לייבא אדמה מחו"ל למשל.

הספורט הלאומי של "לעבוד על אלוהים" נפוץ הרבה יותר ממה שניתן לחשוב. קשה, אפעס, להיפטר מכל החמץ במדינה לפני פסח? נעשה "כאילו" אנו מוכרים אותו לאיזה "גוי" ונקווה שזה "יעבור". מותר "לטלטל" חפצים בשבת רק ביישוב מוקף חומה? נו, אז נעשה כאילו ונקיף את היישוב בעמודים כאלה עם חוטים, זה הרבה יותר זול למשלם המסים, והקב"ה גם הוא יעצום עין.

יום כיפור צריך להיות "תענית" כדי שההוא שם למעלה יסלח לנו על כל אותן קומבינות? אז הוא בטח מתחיל לספור לנו את הקלוריות רק מהשנייה המדוייקת, ולכן נקפיד על "סעודה מפסקת" דשנה ונמלא את בטננו מראש כל עוד הוא לא סופר.

במהלך מלחמת המפרץ הראשונה (מבצע 'סופה במדבר'), נפלו טילי סקאד עירקיים על אזורים מאוכלסים בישראל. אנשים קיבלו התראות מוקדמות וגם הנחיות באמצעות הטלוויזיה והרדיו. אבל איך תקבלו עצה טובה מהתקשורת במהלך השבת, מבלי להפעיל משהו? כך מצאו הרבנים הראשיים פתרון יצירתי: הם פרסמו פסיקה שעל פיה יהודים דתיים אורתודוקסים ישאירו את מקלט הרדיו פתוח במהלך השבת, מכוון ל"ערוץ השקט" שהממשלה הקצתה לשידור הודעות במצב חירום. יתר על כן, מפעילי הרדיו בשבת קיבלו הנחיה ללחוץ על הכפתור המתאים לא באופן ישיר, אלא בעזרת מקל קטן. היושב במרומים, כך נראה, סולח יותר על הפעלת מכשירים בשבת בעזרת מקלות קטנים (למעוניינים: הצעה לסטארט-אפ).

בזיעת אפינו נאכל לחם. בכל השבוע אנו אמורים לעבוד קשה. אצל רבים מאיתנו זה יתבטא גם בנסיעות ארוכות ברכבים ממוזגים, ובעלייה לקומות גבוהות במעליות חדישות. שבת היא "מנוחה". בשבת מנוחה הולכים ברגל למרחקים במקום לנסוע ברכב הממוזג, מטפסים במדרגות במקום לעלות במעלית, ואפילו מבטלים את החיישנים בדלת החשמלית של המלון ודוחפים אותה במו ידינו על מנת להיכנס ללובי. כאילו אמר הכתוב "בזיעת אפיך תנוח". אבל ההוא, כאמור, לא בודק את המהות אלא רק את הקומבינה.

אני בטוח שבמאמץ לא גדול תוכלו גם אתם למצוא דוגמאות של ספורט הקומבינה האלוהית. מה, לא יצא לכם לקבל משהו בשבת אבל לשלם ביום חול, כאילו לא מכרו לכם בשבת? (מתי משלמים לחזנים שכאילו לא עובדים ביום כיפור?) ועל "מרפסת סוכה" לא שמעתם? הרי ברור שזו היתה כוונתו של הכל-יכול. ומה יותר נחשב אצל ריבון עולם מאשר להשליך לפח עשירית מהאוכל כי אין כוהנים אוכלי-חינם שיקבלו אותו מאיתנו?

וברוח הכתוב נזכיר את הצעתו המעניינת של רפי קישון להכשיר בבת אחת את כל סוגי המאכלים על ידי מכירת כל מערכות העיכול של העם היהודי לגוי לתקופה של 999 שנים - ניפגש בטיב טעם.


מאי 2014



חברים ב- עוצב על ידי