רצח, השמדה, טבח, עמלק: כשר בשם אלוהים

מאת אוהד, חבר צוות אתר חופש

בביקורי בפורום חופש ב'תפוז' הבחנתי בדיון סוער שנערך בין מספר מאמינים דתיים לבין "אנדרי" ו"גדי בחלב אימו" בנושא רצח. בין השאר עלו שמות כמו עמלק, אליהו הנביא, ועוד. גם נכתב, ובצדק, נדמה לי בידי "טארו", שרצח הוא גרימת מוות בכוונה, והרג הוא שלא בכוונה. נכון. אלא שמעשי "הרג" רבים בתורה, כולל השמדת העמלקי, הם בגדר רצח, שכן נעשו או צווו מתוך כוונה.

השאלה היא "כוונה של מי", משום שה"הריגות" שביצעו אליהו התשבי ובני שבט לוי נעשו מתוך כוונה להגן על שמו הטוב של "אלוהים": אליהו שחט 400 יהודים משום שהאמינו באלילים. אבל מה? רצח הוא רצח. נקרא לזה כאן "רצח בשם אלוהים".

אליהו רוצח את נביאי הבעל
ציור מאת יוליוס שנור פון קרולספלד, 1794-1872

בני שבט לוי שחטו את כל הגברים בשכם, כי בא להם לרצוח בשם "טוהרת המשפחה". אבל הרי רצח הוא רצח. בני שבט לוי רצחו, בשם אלוהים, 3,000 יהודים רק משום שבנו לעצמם עגל מזהב. שוב, זה היה רצח בשם אלוהים ולמענו (אגב, יורם מזכיר לי הרגע שזה היה אותו אלוהים שחרת על לוחות הברית שנתן למשה את המשפט "לא תרצח"! איך שכחתי?!).

המונים נוספים מאותו עם יהודי אומלל נרצחו בידי אלוהים במדבר, כשאלוהים שלח עליהם נחשים שרפים (במדבר כ"א ו'). למה מה עשו הפושעים? בסך הכל התלוננו שרע להם במדבר. האם אתה לא היית מתלונן, לו לקח אותך מישהו וסובב אותך במדבר שנים, בלי אוכל, בלי מים, בלי צל על הראש, אפילו בלי קרם הגנה מס' 32 של דוקטור פישר...

גופות היהודים שהושמדו במגפה שהביא עליהם אלוהים
"וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל" (במדבר כ"א ו')
ציור שמן מאת ג'קופו טינטורטו, צייר איטלקי, 1518-1594

וזה עוד כלום: עשרים וארבעה אלף יהודים (24,000!!) נרצחו (נשחטו!) בידי בני שבט לוי (שוב לוי? מה זה כאן? רוצחים סדרתיים??) ופנחס הכהן בנו של אהרון בראשם, לאחר פרשת זמרי בן סלוא (ראה פרשת פנחס באתר חופש). גם זה רצח לשם רצח. צאו וחשבו כמה בני אדם רצחו בני לוי (הלוויים!) בשם אלוהים! ועוד קיבלו על זה פרס! לא עונש, לא בית סוהר, אפילו לא עבודות שירות - רק פרס - משרת הכהונה לעולמי עולמים! (וכמה כסף! מלא כסף! בוכטות של כסף וזהב! נו בטח, מאיפה היה להם אחר כך זהב בשביל בית המקדש?) כמה כיף! כמה כיף לרצוח למען זה שציווה שלא לרצוח (תגיד, יורם, שכחתי - מה זו ההגדרה של "צביעות"?).

ואלוהים עלה על כולם בפרשת דוד מלך ישראל זוכרים? זה אותו ד-ו-ד, מלך י-ש-ר-א-ל, ח-י ח-י ו-ק-יא-א-ם... אז כשאלוהים כעס על ד-ו-ד הוא רצח 70,000 יהודים במגפה - שבעים אלף!! - ראו שמואל ב' כ"ד ט"ו. זה לא הרג, זה גם כבר לא רצח - זו השמדת עם! לא נעים? מה לעשות! כתוב שחור על גבי קלף מקודש. וכל הרצח הזה, החיסול האיום בידי האלוהים - זה שציווה לנו לא לרצוח, בשביל מה היה? במה חטא דוד? בסך הכל הוא ספר (מנה, עשה מניין, אחד ועוד שנים ועוד...) את העם. וואלה מה זאת עבירה, איומה ונוראה! באמת ראוי היה שיחסלו בעבורה שבעים אלף יהודים. כמה זה נפלא! כמה מקודש! כמה מוסרי ה"הרג" הזה!

ולבסוף עניין העמלקי. נכון, צודק טארו, שלמעשה מאז מלחמתו של שאול המלך לא נרצחו עמלקים. גם לא על כך הטענה. הטענה ההומניסטית-אנושית, שאין לה שום דבר נגד אמונה באלוהים - ואשמח למצוא שניים-שלושה דתיים החושבים כמוני - היא בעצם נגד המצווה האלוהית, המצווה על כל יהודי להשמיד את העמלקי. זוהי הוראה מרושעת, אכזרית, גזענית ובלתי-חוקית בעליל: "תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים, לא תשכח" (דברים כ"ה י"ט).

עצם הדבר שיהודי מוכן להאזין להוראה מסוג זה ולא להתחלחל, לא להתנגד, לא למחות, לא לערער - הוא הוא שמזעזע אותי שוב ושוב. בפרשת כפר קאסם, כשהאלוף ישכה שדמי אמר "אללה ירחמו", וחייליו פירשו אמירה זו כלשונה ורצחו ערבים חפים מפשע - פסק בית המשפט שהוראה זו הייתה "בלתי חוקית בעליל", וקבלתה בידי החיילים שביצעוה היתה אף היא עבירה בלתי חוקית באותה מידה. במקרה שלנו, האלוף אלוהים שדי ציווה לחסל את העמלקי, על הנשים והטף, ואיש מציבור מאמיניו לא קם ולא אמר: עד כאן! לא עוד! זו פקודה בלתי חוקית בעליל!

בצדק כתב אנדרי בפורום שזה ציווי לבצע רצח עם, כולל נשים וטף, לספר עליו ולהתגאות בו עד קץ הדורות. משום שכך בדיוק אמר אלוהים בספר דברים (ראה ציטוט קודם), כך גם ציווה למשה: "מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמיים" (שמות י"ז י"ד), או כפי שאותו אלוהים ציווה את המלך שאול: "עתה לך והיכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמול עליו והמתה מאיש עד אישה, מעולל ועד יונק, משור ועד שה, מגמל ועד חמור" (שמואל א' ט"ו ג').

צו אלוהי זה הוכנס - כמה מפתיע, כמה מביש - כמצוות נצח לכל יהודי במסגרת התרי"ג - 613 המצוות אותן מחויב כל מאמין יהודי לקיים - ראה המחקר שערך אתר חופש בנושא זה במדור המאמרים באתר.

גם אם אין המצווה מקויימת, יש בה עבירה המבזה את אומרה ואת מקבלה. ואל תבוא לי, מאמין דתי באלוהים - טארו או כל מאמין אחר - ותטען שאין מקיימים מצווה זו, שבלאו הכי לא את כל התרי"ג חייב יהודי לקיים, ושיש מצוות שהוא גם איננו יכול לקיים (למשל מצוות הקשורות בעבודת בית המקדש). שעל כך אני עונה: מצווה זו איננה רלוונטית? איננה חוקית? היא לא אנושית? לא מוסרית? אז בבקשה - הוציאו אותה מקובץ החוקים המקודש לכם, הקישו עליה את מקש DELETE ובטלו ציווים מרושעים ולא-מוסריים כמותה אחת ולתמיד! אם גם על פי אמת המוסר שלכם מדובר במצוות שיש עימן קלון, שהן בלתי-חוקיות בעליל - הפחיתו את המספר הקדוש מ-613 ל-600, או ל-550, והישארו עם חומר נקי מעוון, טהור מרשע, נעדר מחוסר-מוסר ומאנטי-אנושיות!

אבל לא. אצלכם זה לא הולך. אצלכם זה קדוש. אצלכם כל מה שנכתב כביכול בשם אלוהים הוא קדוש ויישאר קדוש, לנצח. גם אם הוא מוקצה עד כדי מיאוס ופסול עד כדי פלילי. ועל מנת להכשיר את הטמא אתם מוכנים להתפלפל עם עצמכם ועם אחרים עד לקץ כל הקיצין.

שתהיו לי בריאים, המסכנים.