הרמב"ם: "כל אדם האומר שיעסוק אך ורק בתורה...
חילל את השם"

אחד הקוראים ביקש מאיתנו להוסיף:

החילוניים הרשעים לא ציטטו את "הנשר הגדול" לגמרי במדויק. הינה הציטוט המדויק ממשנה תורה, הלכות תלמוד תורה, פרק ג' הלכה ט':

"כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה - הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם לרעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא: לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה"!

רק לעיתים רחוקות מתקצף הרמב"ם כפי שהוא כאן. המחשבה על פרזיטים הלומדים תורה על חשבון הציבור גורמת לו להגדיר את המעשה בחמש צורות שלילה קיצוניות: חילול השם (!) בזיון התורה, כיבוי אור הדת (!), נזק עצמי ואובדן הזכות לעולם הבא (!). אי אפשר בכלל להיות קיצוני יותר מכך.

נו, אז מה? יש מספיק תירוצים. החל מ"במה דברים אמורים ב... אבל ב..." (השלם את המיותר) וכלה ב"עת לעשות לה' הפרו תורתך".

כי מה אתה צור ומה אתה חלמיש בפני פרזיט שאיננו רוצה לעבוד?