הפרכות לטענה הדתית שגורסת שהעובדה שהיקום מכוון לקיומם של חיים מעידה על כך שיש בורא

מאת: אהוד אמיר

ראשית, קיומנו הוא החריג, לא הכלל. יש מיליארדי מיליארדים של כוכבים בלי חיים. איזה מין אל זה, שמזניח עד כדי כך את יתר הבריאה שלו?

שנית, ייתכן שיש ביקום עוד צורות חיים המבוססות על יסודות אחרים. חיים מבוססי פחמן אינם צורת החיים האפשרית היחידה.

שלישית, התנאים לקיום חיים לא מצויים בטווח כה צר עד שקיומו עשוי להיראות פלאי, ניסי או אלוהי. הם בטווח גדול שמאפשר שדה משחק נוח להיווצרות חיים באופן אקראי.¹

רביעית, ההנחה הזו, שיש אלוהים שברא את העולם, לא נותנת לנו שום מידע על התהליך, על היסודות הכימיים שנוצרו בתחילה, על הדינמיקות והתנועה שלהם, על עוצמות החום שהיו בתהליך. ההנחה הזו בולמת מחקר וידע, לא תורמת להם ולנו. יש מדענים דתיים שסבורים שבגלותם את חוקי הפיזיקה והכימיה הם פותחים חלון לחוקי האל. לאמירה הזו אין שום משמעות מדעית.

חמישית, במשך שני מיליארד שנה היה שיעור החמצן באטמוספירה אפסי. רק לפני 2.4 מיליארד שנה הוא החל לעלות.² לפני שלוש מאות מיליון שנה היו באטמוספרה של כדור הארץ כ-35 אחוז חמצן³ - כמעט כפול מכפי שיש היום. הסביבה לא תמיד הייתה מותאמת לקיומם של חיי אדם. אם יש אלוהים, הוא עובד לאט ועם המון טעויות ותיקונים על הדרך, תוך כדי תנועה. זה מתאים אולי לחברה ממשלתית - וזה בוודאי מתאים לאופן שבו עובדת האבולוציה - אבל כך לא אמור לעבוד בונה עולם.

שישית, אם מניחים שישות בעלת תודעה יצרה את התודעות, איך נוצרה התודעה של אותה ישות? אם הטענה היא שהכל נברא, יש להיות עקביים. אם הכול נברא, הרי שגם אלוהים נברא, מה ששולל את ההגדרה הבסיסית ביותר של אלוהיותו: בורא שאינו נברא. לעומת זאת, אם הטענה היא "הכול נברא" אבל רק אלוהים מוחרג מהטענה הזו, הרי שהטענה שיש אלוהים נופלת במבחן ההגיוני הראשוני והבסיסי ביותר: עקביות.

היצור השואב הכול
מתוך הסרט "צוללת צהובה"

אמונה לא צריכה היגיון. להפך: ברגע שיוכנס לתוכה היגיון, היא תצטרך הוכחה, ואמונה שתלויה בהוכחה כבר אינה חזקה כמו אמונה העומדת לבדה. האל חסר הצבע, הריח, המשקל והתכונות הפיזיות הוא כמו ה"פלוגיסטון" או ה"אתר". הפלוגיסטון נחשב בימי הביניים ובראשית העת החדשה ליסוד הכימי שמשתחרר בבעירה ואחראי על אבדן המשקל של כל חומר בוער. האתר נחשב לחומר חסר מסה שממלא את המרחב. שני אלה הוכחו כבלתי קיימים.

תאוריה מדעית היא כזו שאפשר להפריך אותה. את תאוריית התא, תאוריית הכבידה, תאוריית הקוואנטים, תאוריית כדור הארץ העגול ותאוריית האבולוציה אפשר להפריך בניסויים או בתצפיות. עד כה הן לא הופרכו. תאוריית האלוהים לא מציבה תנאים לניסוי, תצפית או מדידה שאפשרו לבדוק אותה. אם אלוהים לא התקיים במרחב, בחלל, בזמן, אם אין לו מסה, מה הוא? איך הוא קיים? איפה? ממתי? הוא כמו הדרקון בחדר, אותו תיארו קרל סייגן וריצ'רד דוקינס - דרקון בלתי נראה, חסר צבע, משקל ומסה, שהמאמין טוען בעקשנות: אבל הוא פה, בחדר! אני יודע! את חוסר קיומו של אלוהים אי אפשר להוכיח; אבל באותו אופן אי אפשר להוכיח את חוסר קיומם של זאוס, שיווה או כל אחד משלושים מיליון האלים בדת ההינדית.