אלי הטוב, אלי הרע
אלי הטוב,
אלי הטוב, מה שמת בו בקיץ
אשר הופך
אשר הופך אותנו
כת משוגעים?
ואם נמנע מהזיות -
אלי הרע,
אלי הרע, מה שמת בו בחורף,
אשר הופך
אשר הופך אותנו
כת מדוכאים?
רגע, אם אתה סיבת הדיכאון וגם סיבת האושר -
הכל מתאזן סביב ראשית הצירים.
ואם אנחנו כבר מדברים סוף סוף,
ספר לי אחת ולתמיד -
מהי סיבתך?
אני יודעת, עכשיו תגיד שאתה סיבת עצמך.
אבל אם כך הדבר -
שתי אפשרויות מציב לי הגיוני:
1. היית כאן לפני שהיית - כדי להוות סיבה להתהוותך.
בינינו - זה לא יתכן.
2. אתה דבר חסר מודעות שלא היה צריך שיצרו אותו - בעצם אתה כלום.
ויותר מזה - אתה תמצית הכלום, ורק כך ניתן לומר (בדוחק) שאתה סיבת הכל.
עכשיו, אם אתה חסר מודעות, ואתה הכל וגם סיבת הכל רק בגלל שאתה כלום -
זה מוביל אותי לכמה מסקנות:
1. אתה לא נפגע כשאני קוראת לך 'אלי הרע'.
2. אתה בכלל לא תקרא אי פעם את המכתב הזה, אני מדברת לעצמי עכשיו. (עגום)
3. לא יכולים להיות לך רצונות, ואין לך דרך לתקשר עם בני אדם.
4. אתה לא באמת מצפה לי בסימטא חשוכה אחרי מותי, כשלימינך רבבות מלאכי חבלה המתעתדים לחמם את אש הגהינום בעבורי, ולשמאלך
מעט מלאכים לבנים מכוערים, כפופים וקטועי גפיים שנשתיירו ממעט מצוות שעשיתי בנערותי וטרם הצלחתי 'לכפר' עליהן.
אתה כלום! כל מהותך היא אי היותך.
אחרת לא היית אתה.
לא כך?
עזוב אותי משירים והצטעצעויות,
בוא נאמר שאתה פה! שיש לך מודעות,
נרחיק לכת ונאמר שיש לך גם רצונות,
ועושה לך טוב כשאני מכסה את עצם הבריח -
בוא נשים דברים על השולחן.
1. כתוב בתורה שבראת בראשית את העולם, נכון?
כתוב שהראית למשה את קשר התפילין שלך, כתוב שדיברת, כתוב שחרה אפך, כתוב שידך היתה במקנה מצריים, כתוב שניחמת על מעשיך,
כתוב שקיבלת את מנחת הבל, כתוב שהטבעת לקין אות על מצחו, כתוב ששאלת את האדם הראשון 'איכה'.
וגם כתוב שאתה נותן התורה.
וגם כתוב שתורתך אמת.
לא כך כתוב?
כן כך כתוב.
ואם תכחיש אני אשב לחפש ציטוטים מדויקים.
אבל הי - אינך גוף ואינך דמות הגוף, ותיאור אופן עשייתך את העולם נוגד את מהותך. שהרי פעולה מודעת מגבילה את אינסופיותך,
ובטח ובטח תכונות כמו כעס, או איברים כמו יד.
בטח תאמר - דיברה תורה בלשון בני אדם, מגבלות שפה, מגבלות תפיסה וכל היתר.
אבל - אתה כל יכול, אתה אמור להיות מסוגל להתעלות מעל זוטות כאלה. אתה אמור להסביר את עצמך באופן בלתי מאולץ, באופן ישר
כסרגל,
באופן מוחלט וחסר פשרות שלא נזקק לתיווכים והנחות.
2. אם באמת קרעת את הים והגזת את השליו והעמדת ליהושע את השמש ונתת לגחזי להחיות מת,
וחלקת עם אליהו את צרור מפתחותיך,
למה הפסקת פתאום עם כל זה?
כן, שמעתי אפילו משל על זה - כבר קיבלת תעודה על כישורי המחול שלך, ואינך צריך לרקוד כל פעם מחדש.
אבל:
א. באיזה רגע החלטת שעד הרגע הוכחת את אלוהותך ומהרגע מיצית?
ב. אני לא ראיתי את התעודה שלך. נכון? (נכון)
אדרבה - תראה לי אותה! מה ביקשתי?
אל תעשה לי נס - רק תראה לי שעשית פעם נס, אל תבנה על האמונה שלי!
ובעצם - בעצם כן!
תעשה לי נס,
ואני אתמודד עם זה שמעכשיו אני אקבל פחות גן עדן על כל מצווה.
יש לי גם חשבון איתך על אורך החצאית המותר, על עובי הגרביים, על תחום שבת, על שבעה נקיים ועוד כמה זוטות, אבל אשמור את זה
לדיון הבא.
היה שלום בינתיים!
נובמבר 2012