אלוהים הוא טוב

מאת עדו

1.    אלוהים הוא טוב
2.    אלוהים הוא כל יכול
3.    דברים רעים קורים

אני לא זוכר מי הפילוסוף שניסח את הפרדוקס הזה, הצגה יפה ופשוטה של הבעיה המרכזית באמונה באלוהים: אם 1 ו 2 נכונים, איך ייתכן ש 3 נכון? אם ישנה ישות כל יכולה שהיא גם טובה, איך היא מאפשרת לדברים רעים לקרות?

'אהה,' יאמר לך המאמין 'זה משום שדברים רעים לא באמת קורים, כל דבר שקורה הוא לטובה!'

וכאן נפתח דיון פילוסופי אינסופי. נניח שילד נהרג בתאונת דרכים, תמיד אפשר לטעון שהוא גלגול נשמתו של רוצח סדרתי שנענש בעולם הזה, או לחילופין שהיה גדל להיות רוצח כזה ואלוהים מנע זאת. על-כך עולה מיד הטענה הנגדית: אם כך למה אלוהים הכול-יכול לא מנע מראש את היוולדו של הרוצח, או שינה אותו לאדם טוב? למה, אם כך, יש בכלל רוצחים סדרתיים בעולם? הרי אלוהים יכול להרוג את כולם מראש? וכך מתלהטות הרוחות, הטונים עולים, עד שבשלב מסוים מסביר לך האיש הדתי (וכלל אין זה משנה אם הוא נוצרי, יהודי, מוסלמי או אולי גם בן דת אחרת) שאינך יכול להבין ואינך יכול לתפוס את ההיגיון של בורא העולם. הוא נשגב מבינתך, אדיר וגדול מכדי שתוכל להבין אותו, וטענה זו מחזירה אותנו לשלושת המשפטים בהם פתחנו את דברינו. שכן, אם נסתכל היטב נראה, שהסתירה האמיתית מתחילה כבר בין משפט 1 למשפט 2.

עם התקדמות המדע אנחנו רואים שהיקום שלנו מדהים הרבה יותר ממה שאפשר להבין בכלל. מצד אחד מיליארדים של גלאקסיות במרחב בלתי נתפס בגודלו, ומצד שני מורכבות שלא תאומן באטום בודד. ברור שאם קיימת ישות תבונית שיצרה את כל זה, הרי שיכולותיה הן מעל ומעבר למה שאנחנו יכולים לתפוש, לדמיין או להבין בכלל. ולכן , איזו זכות יש לנו לקבוע שישות זו היא 'טובה' דווקא ולא רעה? ובצורה יותר פילוסופית - האם אפשר בכלל לקבוע מהו 'טוב' מבחינתו של 'אלוהים' אדיר ונשגב כזה ? איך ה'טוב' של אלוהים יכול להיות דומה בכלל למה שאנחנו - חבורת פשפשים על גרגיר חול אחד בין מיליארדים - יכולים להבין מהו ה'טוב' שהבורא מתכוון אליו?

הנימוק ש- 'אלוהים הוא כל כך אדיר שאי אפשר להבין אותו בכלל' נשלף אוטומטית בכל פעם שהכופר שואל למה קורה כך ולא אחרת (ראה 'דברים רעים לא באמת קורים') , למה קורים אסונות? מדוע צדיקים סובלים? למה רשעים חוגגים? למה כך ולא אחרת? - מיד מגיעה התשובה הקבועה - 'זה מעבר להבנתך, אלוהים הוא כה גדול שאין לך דרך להבין את השיקולים שלו.'

אהה, כן? ואלוהים רוצה שאני אקיים מצוות? נניח לרגע את מצוות הדת בצד ונתרכז במצוות שכולם יכולים להבין ולהסכים עליהם: ברור שאלוהים רוצה שאעזור לחלשים, שאתרום כסף לצדקה שאנהג כבוד בזקנים וכן הלאה. כן? באמת? למה זה כל כך ברור בעצם?

הרי סיכמנו שאלוהים הוא גדול, אדיר, נשגב - המשיכו כאן בעצמכם עם הסופרלטיבים - אלוהים הוא מעבר להבנתי, אז מנין בדיוק אני יודע שהוא רוצה שאעזור לחלשים? שאתרום לצדקה? בואו נחתוך לעיקר הדברים ונתעכב על הנימוק הבסיסי של היהדות הדתית: מעמד הר סיני.

אם באמת אלוהים (האדיר, הנשגב, הגדול מכולם) ירד אלינו משמיים ונתן לנו תורה אז העסק די סגור. לא ניתן להתווכח עם ישות בקליבר כזה. נכון? וכאן מגיעה שורת המחץ של המחזיר התורן בתשובה - שישים ריבוא (600,000 איש) ראו את מתן תורה, איך אפשר להתווכח עם מה שעם שלם ראה במו עיניו?

אז זהו, שבהחלט אפשר. אם 600,000 מוסלמים יבואו ויטענו שמוחמד בעצמו נגלה אליהם בזמן שכולם היו בחאג' במכה ואמר להם, שהכופרים יכולים להינצל אם יתאסלמו מיד - אני בספק אם זה יגרום לאברך אחד לעזוב את התלמוד ולהחליף אותו בקוראן. יתרה מכך: אם מישהו יסריט את המאורע כולו ויפיץ אותו באינטרנט זה לא יחולל תנועה של התאסלמות המונית - לא בקרב יהודים ולא בקרב נוצרים, גם לא בקרב ההינדים. אבל למה ללכת רחוק? אפשר לפתוח את התנ"ך במלכים ב, פרק כ"ב ולקרוא:

וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהוָה; וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ. ט וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר אֶל הַמֶּלֶךְ וַיָּשֶׁב אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר; וַיֹּאמֶר הִתִּיכוּ עֲבָדֶיךָ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַבַּיִת וַיִּתְּנֻהוּ עַל יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית יְהוָה. י וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן; וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. יא וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו. יב וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וְאֶת עַכְבּוֹר בֶּן מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר. יג לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת יְהוָה בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם, וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה: כִּי גְדוֹלָה חֲמַת יְהוָה אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה, לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ.

לפנינו עדות לכך, שבשלב מסוים אפילו המלך בכבודו ובעצמו לא ממש ידע כל מה שכתוב בתורה. גם זכור לנו שעזרא ונחמיה עמדו לפני העם וקראו בפניו את התורה והעם זעק ובכה כשגילה בשובו מגלות בבל עד כמה השתכחה התורה הזאת ממנו. במילים אחרות - אין לנו מושג מה ידעו אנשים לפני תקופת בית שני, כך שכל "ההוכחה המוחצת" על עם שלם שראה אותו דבר נופלת, וזאת לפי מה שכתוב בתורה עצמה.

התעכבנו על מעמד הר סיני כי הוא הקישור של היהדות בין אלוהים גדול, נשגב ואדיר ובין אלוהים שאנחנו יכולים להבין מה רצונו מאיתנו (אלוהים 'טוב' ) ולקבוע עובדות לגביו - אלוהים שאנחנו כן יודעים עליו דבר או שניים, ולו רק לפי מה שלכאורה הוא דורש מאיתנו. הסיפור הזה הוא מה שמאפשר לאנשים דתיים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, לומר מצד אחד שהם יודעים מה אלוהים רוצה ודורש ולהצהיר שהוא אלוהים 'טוב', ומצד שני לטעון שמי שמנסה לפקפק באלוהים הוא שוטה, כי אי-אפשר בכלל להבין אלוהים אדיר שכזה.

נסכם אם-כן: מצד אחד אלוהים הוא כה אדיר ונשגב שאי אפשר בכלל להתחיל להבין אותו, מצד שני יש אנשים שדווקא יודעים עליו דברים כאלו ואחרים, לפחות מה הוא דורש מבני האדם (מבני ישראל למען הדיוק). איך הם יודעים זאת? כי כתוב בספר ישן שעם שלם ראה אותו אל יורד על הר סיני, ואין בעצם שום הוכחה לכך שזה באמת קרה לבד מאותו ספר ישן. מצד שני - מי שיאמין בספר ישן אחר, שגם בו כתובים דברים על אותו בורא הוא מנוול או טיפש, כי ברור שיש ספר אחד שהוא נכון וכל שאר הספרים משקרים. וכך גם מי שיטען היום שפגש את אלוהים או שהייתה לו התגלות שהוא נביא, למרות שלא ברור למה בדיוק זה אמין פחות.

אפשר גם לבדוק את אמיתות שאר הדברים הכתובים בתורה ולהשתעשע כיצד מתפתלים המאמינים בהסבריהם בכל מיני סתירות וטעויות עובדתיות. אבל אני רוצה לסכם במה שאמר לי החבר הספקן והריאליסטי שלי שחזר בתשובה (ואני מקווה שאני מצטט אותו נכון):

'התורה היא מבחינתי כמו דגם של מולקולה בשיעור כימיה. ברור לכולם שלא כך נראית מולקולה - כדורים צבעוניים מחוברים במוטות פלסטיק זה לזה - זו המחשה. גם התורה היא סוג של המחשה כזאת. אני שומר על המצוות לא מכיוון שאני מאמין שלאלוהים אכפת אם אתפלל או לא, אלא כי זה הופך אותי לאדם אחר, מישהו שמכיר באפסותו מול הבריאה ומתחיל את היום צנוע ועניו יותר ובעל פרופורציות יותר נכונות על מרוץ העכברים שבו כולנו לכודים.'

אני רוצה לסיים בזה כיוון שאינני חושב שאדם דתי הוא בהכרח אדם שמאמין בשטויות. לא הייתי רוצה שאתר 'חופש' ייתפס כאתר ששולל את זכותם של אנשים לחיות אחרת, או מכנה אותם בשמות גנאי אם הם בוחרים דווקא לחבוש כיפה. צריך לזכור שבמקור ההלכה הייתה מתקדמת ונאורה מאד לזמנה, ולחלק מהמצוות שנראות לנו כיום מטופשות הייתה בעבר הצדקה הגיונית. אבל זה נושא למאמר אחר.

עדו