'אלוהים'

מאמר שלישי בסדרה

בידיים ריקות

יותר ויותר מזוהה יהדות עם חרדיות

פרופ' יוסף דן

דברים שנאמרו מפי פרופ' יוסף דן, חתן פרס ישראל תשנ"ז, בטקס הענקת הפרס

מתוך סדרת מאמרים בנושא 'אלוהים' שהתפרסמו בחוברת מיוחדת של "יהדות חופשית" אשר הוקדשה כולה לנושא זה: גיליון 12-11, אוקטובר 1997

ככל שאר המאמרים בסדרה גם מאמר זה מועלה באתר חופש בהיתר אדיב של מערכת "יהדות חופשית"

כבוד הנשיא, יו"ר הכנסת, אדוני ראש הממשלה, סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות, נשיא בית המשפט העליון, ראש העירייה, חברי ועדת השופטים במקצועות השונים! אני מבקש להודות לכולם על הכבוד שזיכו אותנו בו, וביותר על הרוח הנדיבה שבה ניסחו את חוות הדעת ששמעתם, וכדי לאזן במקצת את התמונה, לפחות כלפי עצמי, הרשו לי לומר מילים אחדות על דבר שאינני מבין ואינני יודע.

אחת התוצאות הבולטות ביותר של הקמתה של מדינת ישראל ושגשוגה, היא ההתפשטות וההתבססות, בעשרות השנים האחרונות, של ידיעת היהדות, חקר היהדות והיחס ליהדות בארצות העולם. בודאי בין יהודים, אבל לא פחות מכך גם בין לא יהודים. יש היום מאות אוניברסיטאות בעולם, שמדעי היהדות נלמדים בהן במסירות וביסודיות. התלמידים שלומדים שם, רובם אינם יהודים, אבל רבים מהם יהודים. חוקרים מפרסמים ספרים, מעמיקים דעת בחקר היהדות על כל שלוחותיה, וכך הם משקפים מצב שהיה נכון אצלנו, בארצנו, לפני ימות דור.

כאשר הוקמה המדינה, לא היה שום הבדל בין חילוני, דתי וחרדי ביחס ליהדות ובהבנה הגמורה שהיהדות היא דבר מגוון, מורכב, מתפתח, משתנה מדור לדור

חיים נחמן ביאליק בול משנת 1959 לציון 25 שנה לפטירתו		הרמב"ם - ר' משה בן מימון בול משנת 1953 לציון 800 שנה לפטירתו
הרב קוק בול משנת 1978		שמואל יוסף עגנון בול משנת 1981

כאשר הוקמה המדינה, בראשית ימיה, כשאני התחלתי ללמוד מדעי היהדות, לא היה שום הבדל בין חילוני, דתי וחרדי ביחס ליהדות ובהבנה הגמורה שהיהדות היא דבר מגוון, מורכב, רב-אנפין, מתפתח, משתנה מדור לדור. בדבר זה אין היום ספק בשום מקום בעולם הרוכש דעת כלפי ישראל. בשנים האחרונות, במחצית הדור האחרונה, משתנים פני הדברים; כאן, לא שם. כל דבר הקשור ביהדות מזוהה היום עם החרדיות. בכוחם של החילוניים שבינינו, שאני נמנה עמם, לשנות זאת. אבל אנו החילוניים נותנים לכך לגיטימציה ככל שאנחנו מזהים והולכים יותר ויותר כל דבר שהוא יהודי במקצת ובריחוק, עם החרדיות, ונותנים לגיטימציה לטענה, שאך ורק החרדיות הקיצונית מייצגת את היהדות, ולא נתנו, במשך שנות קיומה של המדינה, לגיטימציה לשום דרך ביניים, ושחקנו, על ידי דרכינו שלנו, את כל גווני הביניים של היהדות כתרבות.

ומה עשינו בכך? התרבות המערבית שאנחנו מבקשים להשתלב בתוכה היא תרבות מגוונת, שמקבלת אל תוכה את מי שבא אליה עם שורשיו, האיריים, הפינלנדיים או האיסלנדיים, או החלק הזה או האחר של ארצות הברית. התרבות המערבית היא פסיפס של תרבויות הנושאות את עצמן בגאון. היא איננה מקבלת את מי שבא ובלבו משטמה כלפי עצמו וכלפי שורשיו. אנחנו נותנים את תעודת הזהות העצמית שלנו בידי יריבים שדרכם אינה נראית לנו, ואנחנו חושבים שנוכל לבוא בידיים ריקות אל העולם המערבי. זה לא קורה. העולם המערבי איננו מקבל בעצמו את שורשיו שלו.

אנחנו נותנים את תעודת הזהות העצמית שלנו בידי יריבים שדרכם אינה נראית לנו

מדוע החילוניים בישראל הולכים בדרך מוזרה זו? מדוע יוצאים יותר ספרים במדעי היהדות בחוץ לארץ מאשר בארץ? מדוע יש בשנים האחרונות יותר חוקרים במדעי היהדות בחוץ לארץ מאשר בארץ? אינני יודע את התשובה לכך.

אדוני השר, אם מישהו ימצא את התשובה, אמליץ בפניך להעניק לו את אחד מפרסי ישראל הבאים. תודה רבה לכולכם.