מבזק טיעונים

קורא "חופש" שלח לי טיעון חרדי ותשובה חמודה במיוחד לו, ואני מנסח אותם מחדש למען שאר הקוראים. לשיפוטכם...

הגרסה החרדית

חילוני נכנס לחנות ורואה חרדי עומד. "סלח לי," הוא אומר לו "מי כאן בעל הבית?"
"אין בעל-בית," עונה החרדי.
"מה?" מתבלבל החילוני "למי שייך הבניין? וכל הסחורה?"
"לא יודע," עונה החרדי "היה פה פיצוץ קודם, התערבבו המון מולקולות - ונוצרה חנות!"
"אתה עובד עלי," אומר החילוני "חנויות לא נוצרות מפיצוצים."
"אהה!" אומר החרדי "אתה לא מאמין שחנות אחת נוצרה בפיצוץ, אך אתה מוכן להאמין שהעולם כולו נוצר בפיצוץ..."
החילוני, כמובן, חוזר מייד בתשובה.

הגרסה החילונית

חילוני נכנס לחנות ורואה חרדי עומד. "סלח לי," הוא אומר לו "מי כאן בעל הבית?"
"אין בעל-בית," עונה החרדי.
"מה?" מתבלבל החילוני "למי שייך הבניין? וכל הסחורה?"
"לא יודע," עונה החרדי "היה פה פיצוץ קודם, התערבבו המון מולקולות - ונוצרה חנות!"
"מה אתה אומר," אומר החילוני, לוקח סחורה מהמדפים ומנסה לצאת.
"רגע, אדוני, רגע!" נזעק החרדי.
"מה קרה?" תמה החילוני "הלא אמרת: אין לחנות בעלים! היא נוצרה בפיצוץ!"
"א.. א..." מגמגם החרדי.
"ניסית לשקר אותי, מה? ואת הדיבר התשיעי שכחת?" מתרגז החילוני.
(לעזאזל עם החילונים האלה, חושב החרדי, בפעם הבאה אני אצטרך לחשוב על שקר מחוכם יותר.)

מוסר השכל

הדבר נפוץ ביותר בסיפורים מחב"תיים שכאלה, אך גם בשיחה רגילה הוא יכול להופיע: השמת המילים בפה של החילוני (או המתנגד לדעות הספציפיות של המטיף). זה יכול להיות בלתי-מורגש כמעט לחלוטין. אבל תראו איזה שינוי עצום קורה כשהחילוני מפגין מעט חשיבה עצמאית משלו, ולא נותן שינווטו אותו למסלול שהכינו מראש. ברור שזה לא סוף הסיפור, ויהיה לחרדי (כמו גם לחילוני) עוד הרבה מה לומר. עם זאת, ידו של החילוני על העליונה כעת, והחרדי נמצא בעמדת התגוננות, המצב ההפוך ממה שקורה בדרך כלל. וזאת התחלה נהדרת.

עוד טיעון משעשע שנשלח אלי הולך ככה:

שני תינוקות, תאומים, משוחחים בבטן אמם.
תינוק א': תשמע, יש עולם שם בחוץ, שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים פה, אור, פרחים, ציפורים, אל תשאל!
תינוק ב': לא יכול להיות, אין שום עדויות, אתה ממציא וכו'.

כמובן, תינוק ב' הוא החילוני הספקן ותינוק א' הוא מקרב הלבבות בע"מ, המנסה לגלות לו את האמת. הבה נבחן את הטיעון מעט לעומק.

1. אין שום ספר חוקים המחייב תינוק וקובע לאן ייוולד בעקבות ציות או אי-ציות לחוקים אלו. הנמשל, קיום המצוות, הוא חסר ערך לפי אנלוגיה זו.
2. מאיפה תינוק א' יודע? אין לו שום אפשרות לדעת ולהעלות את הטיעון הזה. אלא אם כן מדובר, כמובן, במישהו שכבר נולד ופלש חזרה אל הרחם בדרך מופלאה כלשהי כדי לבלבל את המוח לתינוק ב', או באפשרות אקזוטית פחות - ניסיון להחיל מושגים מתחום אחד על מי שלא משתייך לתחום זה.
3. תינוקות עלולים למות בעודם ברחם, חס ושלום, ולא לזכות לראות את העולם שבחוץ. והדבר לא תלוי, כמובן, במידת האמונה שלהם ודבקותם בקיום תרי"ג מצוות.
4. כמעט לכל תינוק יש אבא אחר...

סייברדין