עבודת שורשים בחטיבות הביניים באור-יהודה

לכבוד השרה תמיר שלום וחג שמח.

לאחרונה נודע לי שביקרת בחוג בית באור יהודה וקיבלת סקירה מקיפה על מצב החינוך בעיר. כולי תקווה שתצליחי לשנות דברים לטובה, באור יהודה ובכל הארץ.

בתי הבכורה הינה בוגרת של אחת מחטיבת הביניים באור יהודה ("ארזים"), ובנותיי הקטנות לומדות כעת בחטיבה השנייה ("הפרדס"). היום נחשפתי לטיב "עבודת השורשים" שהבנות מתבקשות לעשות. להלן כמה דוגמאות לשאלות ולנושאים המכוסים במסגרת העבודה:

1. בפרק "הילד הזה הוא אני" מופיעות שאלות:
   
   
   • "מזל החודש שבו נולדתי" ו-"מאפייניו". לו הייתי אדם דתי, הייתי רואה בשאלות אלו איוולת הגובלת בעבודת אלילים. כאדם חילוני אני רואה בזה סתם אמונה טפלה בזויה שמערכת החינוך לא צריכה לתת לה לגיטימציה. בכל מקרה, אין לשאלות אלו שום קשר ל"שורשים".
     
     
   • אחר-כך יש שאלות שחלקן לא רלוונטיות ("בית החולים בו נולדת", "משקל בזמן לידה"), וחלקן ממש על גבול חדירה לפרטיות, כמו למשל, "תאור הבית שבו אני גר", "משקל שלי" וכדומה. למה זה רלוונטי לעבודת השורשים?
   
   
2. הפרק "פעילות ביצירה" דומה יותר לאבחנה פסיכולוגית מאשר לפרק בעבודת שורשים. ציטוט: "התלמידים ישלימו את המשפטים בדרכים שונות ... דוגמא: אני מרגיש שאמא מחבקת ומנשקת יותר מידי. אני מרגישה לא נוח שההורים מעירים בנוכחות חברים". שוב, לא ברורה הרלוונטיות ל"שורשים".
   
   
3. פרק "הפנים" גם הוא ערוך בצורה מוזרה לטעמי. למשל, "אילו תכונות עברו במשפחתך בתורשה?" בכיתות של בנותי יש ילדים שאומצו. מה הם צריכים להשיב על שאלות מסוג זה?
   
   
4. כשליש מחוברת ה"שורשים" מוקדשת לשבת ולהילכות השבת. בנותיי הן דור שלישי ורביעי ליהודים חילונים. הנושא, בצורה שמוצג בחוברת, אינו רלוונטי להוויה שלהם או של הוריהם. כמה "פנינים" מתוך הפרק: "האדם נעשה תלוי בכלים שהוא ממציא. הוא תלוי בטכנולוגיה.... ביום זה [שבת] הוא לומד לחיות חיים טבעיים. להיות עצמאי, לא להיות תלוי בטכנולוגיה." מעניין, האם הקביעות האלו נכונות גם לפלטת שבת, ומעלית שבת, ושעון שבת?... ועוד פנינה: "אדם עובד בבתי החרושת הגדולים, והוא נעשה קטן. הוא אחד מאלפי עובדים. הוא אינו צריך לחשוב. באה השבת ומחזירה לאדם את כבודו." האם צריך טקסט יותר ברור בשביל לקרוא לזה "אופיום להמונים"? בכל מקרה, אינני רואה כיצד בנותיי יכולות להתחבר לטקסטים מסוג זה.
   
   
5. אולי אף יותר חשוב ממה שיש בחוברת ה"שורשים", הוא מה שאין בה. למשל, לא מצאתי בשום מקום שאלות כמו: "מה גרם למשפחתך לעלות לישראל?" או: "מה האירועים החשובים בתולדות העם והמדינה שהוריך / סבא / סבתא שלך השתתפו בהן?". סבא של בנותיי היה במחנות העקורים בגרמניה והשתתף במלחמת השחרור. סבתא שלהן היתה ילדה באושוויץ. שתי העובדות האלה אולי לא יבואו לידי ביטוי בעבודת השורשים.
   
   

בקיצור: תבנית עבודת השורשים הזאת מעודדת שטחיות (כמו דברים רבים במערכת החינוך). אבל יותר מזה, כל התבנית בנויה לקהל יעד מאד מסויים, שהוא ציבור מסורתי, עם רקע סוציו-אקונומי נמוך. אין זכר לפלורליזם או להשקפת עולם חילונית-ליברלית. אינני אוהב זאת, ולכן הדואל הזה אלייך.

בברכה ובכבוד רב.

חיים קופרשמיט.