חינוך לעומת אינדוקטרינציה: משל
הבלוג של המחבר:
http://norighttobelieve.wordpress.com
דמיינו שאני מרקסיסט מושבע. למשפחתי יש מסורת מרקסיסטית רבת שנים: הוריי היו מרקסיסטים, כמו גם הוריהם
לפניהם. אני מאמין בתוקף שמרקסיזם הוא המפתח לפתרונן של רוב בעיות העולם - יתכן אפילו שבלי מרקסיזם לא
נשרוד את המאה הנוכחית. לכן, אני מרגיש חובה להפיץ את המרקסיזם ולהגן עליו ככל יכולתי.
באופן טבעי, אני רואה חשיבות אישית עליונה בכך שגם ילדיי יהיו מרקסיסטים. הייתי מרגיש שנכשלתי אחרת! (ואין
ספק שגם חבריי המרקסיסטים היו מרגישים כך.) על כן, אני מנצל כל הזדמנות בכדי ללמד את ילדיי על המרקסיזם:
העקרונות, הפילוסופיה, ההיסטוריה. אני מסביר להם בפירוט את כל הסיבות שבגללן אני תומך במרקסיזם, ומדוע אני
חושב שמבקרי המרקסיזם טועים. אני מעודד את ילדיי להמשיך וללמוד על המרקסיזם, בבית הספר ומחוצה לו.
אבל נניח שאינני מסתפק בזה. נניח שמגיל אפס, אני אומר לילדיי שהם מרקסיסטים. אני נמנע ככל האפשר
מלחשוף אותם לקיומן של שיטות פוליטיות וכלכליות אחרות. כאשר בסופו של דבר הם מגלים שרוב האנשים בעולם אינם
מרקסיסטים, אני פשוט מסביר שלאנשים אחרים יש מסורות אחרות, אבל אנחנו מרקסיסטים וזו אמונתנו.
כמובן שאני שולח את ילדיי לבית ספר מרקסיסטי, שבו כל התלמידים והמורים הם מרקסיסטים, ושיעורי מרקסיזם
נלמדים בכל יום. (אין צורך לומר שאלטרנטיבות למרקסיזם אינן נלמדות כלל, וזוכות ליחס מזלזל.) מחוץ לבית
הספר, ילדיי חברים בתנועת נוער מרקסיסטית, ובקיץ הם משתתפים בקייטנה מרקסיסטית. פעם בשבוע, לכל אורך השנה,
אנחנו נפגשים עם כל המשפחות השכנות במרכז המרקסיסטי השכונתי, שם אנו שומעים הרצאות כריזמטיות על יתרונותיו
העצומים של המרקסיזם ועל הסכנות שבחברה שאיננה מרקסיסטית. בסיום המפגשים כולנו שרים שירים מרקסיסטים
מרוממי רוח.
ילדיי כבר גדלו, ואני גאה לומר שכולם נשארו מרקסיסטים אדוקים. הם מבינים שעליהם להתחתן עם מרקסיסט ולבנות
בית מרקסיסטי. אני מצדי מרגיש שמילאתי את חובותיי כהורה וכמרקסיסט, ושתרמתי לבנייתו של עולם טוב יותר. אני
מצפה בקוצר רוח ללידתו של הנכד המרקסיסט הראשון שלי...
מאי 2011